Page 185 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 185 - 12-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪185‬‬

‫האפשרית לתת־מינים‪ .‬כיום החלוקה המקובלת ביותר היא לשני תת־מינים‪:‬‬ ‫של הראש גדולים מקשקשי הגוף‪ .‬קשקשי הצד הגבי של הזנב‪,‬‬
‫בצפון אפריקה (‪ Eryx jaculus jaculus )Linnaeus, 1758‬שנפוץ מזרחה‬
‫עד לתעלת סואץ‪ .‬באירופה ואסיה (‪.E. j. turcicus )Olivier, 1801‬‬ ‫ולפעמים גם באחורי הגוף‪ ,‬פחות או יותר מקורנים‪.‬‬
‫בישראל המין הזה טרם נחקר כהלכה [‪ ,]987‬אבל לפי בדיקה שטחית שלנו‬
‫מספר קשקשי הגב בספירה טבעתית באמצע הגוף ‪ .50-40‬מספר‬
‫נראה שהאוכלוסיות המקומיות משתייכות לתת־מין השני‪.‬‬
‫מגיני הגחון ‪ ;200-161‬מגן הביב גדול‪ ,‬בלתי מחולק; מגיני תת־זנב‪,‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בכל החלק הים תיכוני‪ ,‬לרבות הנגב הצפוני‪ .‬בעיקר באדמות‬
‫קלות ותחוחות‪ .‬בחרמון עד רום ‪ 1,500‬מ' [‪.]1592‬‬ ‫‪ .36-15‬בצידי הביב זוג טפרים המייצגים את שרידי הגפיים האחוריים;‬
‫אלה מפותחים בזכר מבנקבה [‪.]1423 ,318b‬‬

‫חנק‪ .‬נקבה צעירה מעקרון (‪)HUJ-R 4798‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬חנק‬ ‫צבע הגב אפור־צהבהב או חום בהיר עם כתמים כהים בצבע חום עד‬
‫שחור‪ .‬הדגם בלתי סדיר‪ ,‬קשה לאפיון‪ ,‬ומשתנה מאוד בין פרטים ובין‬
‫אורח חיים‪ :‬חופר‪ ,‬תת־קרקעי‪ .‬בכל זאת אינו חי בחול נקי‬ ‫אזורים‪ .‬בספרות מדובר בשלושה טיפוסי דגם עיקריים‪ )1( :‬רקע בהיר‬
‫בדרך כלל‪ ,‬אלא בקרקעות מוצקות יותר‪ ,‬לרבות אזורי טרשים‪.‬‬ ‫וכתמים כהים נפרדים שרובם משוכים מעט לרוחב הנחש‪ )2( .‬הכתמים‬
‫בתנועה תת־קרקעית הוא פורש את צלעותיו לצדדים ומשטח את‬ ‫הכהים גדולים יותר‪ ,‬מעוקלים‪ ,‬לעיתים ממוזלגים כלפי שמאל או ימין‪,‬‬
‫גופו‪ .‬מוצא מסתור תחת אבנים ובמחילות מכרסמים‪ .‬בהיחשפו‪,‬‬ ‫לעיתים מתחברים ביניהם ואפילו עד ליצירת פס עקלתון‪ )3( .‬לפעמים‬
‫נוטה לברוח ולא להצטנף בעמדה מתגוננת‪ .‬בהיתפסו אינו נוהג‬ ‫הגוונים הפוכים ("תשליל") — כתמים בהירים על רקע כהה‪ .‬נפוצות‬
‫צורות ביניים בין הנ"ל‪ ,‬לפעמים הדגם שונה בקטעי גוף שונים [‪.]1423‬‬
‫לנשוך‪ .‬נעים לגידול בשבי‪.‬‬ ‫בארץ מוצאים מגוון דגמים אך נפוץ כעין מצב ביניים בין טיפוסים ‪2‬‬
‫ו־‪ .3‬במצב ביניים זה הכתמים הכהים כה גדולים ורחבים‪ ,‬שלא ברור אם‬
‫עונת הפעילות תלויה באזור‪ .‬בצפון הוא חורף‪ ,‬במצרים כנראה לא‪.‬‬ ‫המרכיב הכהה הוא הכתמים או הרקע‪ .‬בשגר של נקבה נורמלית מנווה‬
‫שעות הפעילות תלויות בטמפרטורה‪ .‬בעונה החמה פעיל רק השכם‬ ‫אטיב בצפון הגולן‪ ,‬שהוחזקה בגן החיות בחיפה‪ ,‬נכלל מוטנט מפוספס‬
‫בבוקר ולפנות ערב ובלילה‪ .‬הוא משחר לטרף בשתי השיטות — מארב‬ ‫בפסי אורך [‪( ]1660‬איור ‪ .)206‬בשלושה פרטים ממקומות שונים בסוריה‪,‬‬
‫וסיור‪ .‬הורג את טרפו כדרך החנקיים (איור ‪ .)207‬מזונו תלוי בגודלו‬ ‫באוסף האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬יש נטייה לכתמים כהים עגלגלים‪,‬‬
‫ובהזדמנות‪ :‬בעיקר מכרסמים קטנים‪ ,‬לטאות‪ ,‬חרקים גדולים אך גם‬ ‫שהגדולים שבהם ערוכים בשני טורים לאורך אמצע הגב‪ ,‬ובני זוג נוטים‬
‫ציפורים (בעיקר שדוגרות על הקרקע) וגם חשופיות [‪ .]1423‬התנהגות‬
‫ההתגוננות־הרתעה שלו כוללת לפעמים את ניפוח הגרון (איור ‪;)208‬‬ ‫להתמזג לפס רוחב קצר‪.‬‬

‫זהו כנראה דיווח ראשון על כך‪.‬‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הנקבה גדולה מהזכר‪ .‬מתוך ‪ 160‬נקבות מכלל‬
‫התפוצה מרב האורך הכולל היה ‪ 734‬מ"מ‪ ,‬ומתוך ‪ 128‬זכרים המרב היה‬
‫רבייה‪ :‬בשבי נצפו הזדווגויות לרוב בלילה (‪ )03:00-20:00‬ובעיקר אחרי‬ ‫‪ 605‬מ"מ‪ .‬בנקבות אורך הזנב כ־‪ 10%‬מאורך הרו"ג‪ ,‬ובזכרים כ־‪.15%‬‬
‫הנשל (לא לקראתו) [‪ .]861‬בהזדווגות הזכר זוחל על גב הנקבה‪ ,‬מלפף‬ ‫מספר מגיני הגחון הממוצע בנקבות ‪( 182‬טווח ‪ )200-163‬ובזכרים ‪178‬‬
‫בזנבו את גופה להבאת ההמיפניס שלו לביב שלה‪ .‬ההזדווגות נמשכת‬ ‫(‪ )199-161‬ומגיני תת־זנב בנקבות ‪ ;)29-15( 21.5‬בזכרים ‪)36-17( 28‬‬
‫כמה שעות [‪ .]523a‬הביוץ (שחרור ביצים מהשחלה לצינור הביצים‪ ,‬שם‬ ‫[‪ .]1423‬הזנב ארוך יותר בזכרים‪ 9.5% ,‬בממוצע מהאורך הכולל‪ ,‬מאשר‬
‫יופרו מזרע אגור) מתרחש שבוע עד שלושה שבועות אחר כך‪ ,‬וההיריון‬
‫נמשך ‪ 5-3‬חודשים‪ .‬בתקופה זו הנקבה בדרך כלל אינה אוכלת [‪.]861‬‬ ‫בנקבות‪.]861[ 6.8% ,‬‬
‫יולדי חיים (משריצים) בסוף הקיץ [‪ .]1423‬גודל השגר לרוב ‪ 12-6‬צעירים‬
‫תפוצה בעולם ותת־מינים‪ :‬בלקן (מאלבניה הדרומית והאי קורפו בצפון־‬
‫מערב עד חוף הים השחור דרומית לדנובה); דרום־מערב אסיה (מתורכיה ועד‬
‫גדות הים הכספי ודרומה דרך סוריה‪ ,‬ישראל‪ ,‬ירדן [‪ ]468‬ועיראק עד איראן);‬
‫צפון אפריקה‪ .‬בתפוצה הרחבה ניכרת שונות גיאוגרפית אבל במגמות‬
‫שונות בתכונות שונות‪ ,‬וכך החוקרים התחבטו ונחלקו בשאלת החלוקה‬