Page 180 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 180
Pg: 180 - 12-Front 21-06-15 180
הזוחלים של ארץ ישראל
מוגבלת ,בקדמת הלסת (פרוטרוגליפיים או סולנוגליפיים). מאוד קצב של תטולה אחת לשנה אך דווחו מקרים של שתי תטולות.
בהתאם ,המשפחה כוללת סוגים בלתי ארסיים ,ארסיים למחצה באוכלוסיות של האזורים הקרירים שכיח יותר קצב הטלה איטי יותר,
תטולה בשנתיים או למעלה מכך [ .]550כמו ביצי לטאות בעלות קליפה
וארסיים. גלדנית כך גם ביצי נחשים מכל הביוטופים ,שלכולן כאמור קליפה
גלדנית ,תופחות במשך האינקובציה בתנאי לחות נכונים [ ,]554למשל
יש ספק מסוים אם המגוון הזה באמת התפתח בתוך תחום המשפחה, בשלוון הקולר [ .]918משך האינקובציה נראה קצר הרבה יותר בנחשים
אבל רוב החוקרים רואים אותו ככלול במשפחה בגלל סדרת תכונות צפעיים (כגון צפע מצוי ואפעה) מאשר בנחשים זעמניים (כגון מטבעון
משותפות במבנה השלד ומערך השרירים [ ]1456 ,1009bוגם קרבה המדבר) כי הראשונים מטילים את הביצים בשלב שהעובר כבר התקדם
יחסית בדנ"א [ .]1685סימן משותף המשמש באפיון המשפחה הוא במבנה בהתפתחותו [ .]478אך יש גם להביא בחשבון שזמני האינקובציה נצפו
ההמיפניס ,שהקוצים שלו מקושרים בין בסיסיהם ברקמה בולטת ,כך בטמפרטורה אחידה ( 30מ"צ) שאולי פעלה בתור "חמה יותר" על הצפעיים
שנוצר מערך קצת דמוי כוורת [.]1685 הליליים.
מינים :מקצת החוקרים מעדיפים לייחד משפחה זו לצפעון []629 ,57 שרידות :לעומת צבים ולטאות ,שביחס אליהם ציינתי לגבי חלק מהמינים
אך רוב החוקרים מכלילים במשפחה עד תריסר סוגים [,1455 ,1009b גורמים שמסכנים את שרידתם ,ביחס לנחשים אזכיר רק כאן גורם משותף
לרובם ,לפחות בארץ :הם מרבים להידרס בכבישים .איני מכיר בדיקה
,]1685וכך אנהג כאן. סטטיסטית אך להתרשמותי הם נדרסים הרבה יותר מלטאות ,בייחוד
בהתחשב בצפיפויות האוכלוסיות .לדעתי התופעה אמיתית למרות ההטיה
תפוצה :רוב הסוגים אנדמיים לאפריקה ,אבל אחד מיוצג גם בישראל לטובת הנחשים שצפויה בדיווח .סביר שהסיבה הראשית לריבוי הדריסות
וירדן ושני מיוצג בסיני ,ישראל ,ירדן וחצי האי ערב. היא גופם הארוך אך ייתכנו גם השפעות של תגובת הנהגים ,שעות
אורח חיים :פחות או יותר תת־קרקעיים .חלקם מתמחים בטיפוסי טרף הפעילות ומידת המשיכה אל חום הכביש.
מסוימים.
מיון :לפני עשור היו ידועים כ־ 2,700מינים רצנטיים ,ב־ 438סוגים .המיון
רבייה :מטילי ביצים ,זולת סוג אחד שמשריץ.
למשפחות עבר לאחרונה שינויים רבים .עתה מקובל להכיר ב־18משפחות
בארץ :בארץ מיוצגים שני סוגים :צפעון ומחרוזן ,המובחנים כדלקמן:
.1הגוף שחור .מגן השת פרטי ובארץ גם מגיני התת־זנב פרטיים . . . . [ ]685ולדעה אחרת .]543b[ 28 ,שבע משפחות מיוצגות בארץ ומובחנות
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צפעון Atractaspis
-. -הגוף צבוע בטבעות שחורות (לפעמים אוכפים רחבים) וצהובות (בארץ) כדלקמן:
(לפעמים בצבע קרם) לסירוגין ,אך במקרים נדירים מערך הצבעים
הוא אורכי במקום רוחבי .מגן השת ומגיני התת־זנב זוגיים . . . . . . .1קשקשי הגחון דומים לקשקשי הגב ,אין מגיני גחון מורחבים 2. . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מחרוזן Micrelaps
.--בגחון טור יחיד של מגינים מורחבים 3. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
סוג :צפעו ן Genus Atractaspis Smith, 1849
.2הזנב קצר מאוד ,אורכו דומה לעוביו . . .נחשיליים Typhlopidae
אפיון הסוג :נחשים דקים למדי בגודל בינוני ,עם זנב קצר וראש
קטן שאינו רחב מהצוואר .מגן החרטום גדול ובולט וגם מגינים .--הזנב קצר אך ארוך לפחות פי שלושה מעוביו . . . . . . . . .נימוניים
אחרים על הראש הם גדולים .הנחיר נקוב במגן נחיר חצוי או
חצוי למחצה .אין מגן רסן .העין קטנה ,האישון עגול .קשקשי Leptotyphlopidae
הגב חלקים .מגן השת שלם .מגיני התת־זנב פרטיים או זוגיים.
סולנוגליפי; שיני ארס אבוביות ארוכות מאוד ,שניתנות לזקיפה .3הטור של מגיני גחון צר הרבה יותר מרוחב הגחון .חנקיים Boidae
[ .]196לשן הארס ולמנגנון הפעלתה מבנה מיוחד בהתאמה
לחיים התת־קרקעיים .עצם הלסת (מקסילה) שבה קבועה שן .--הטור של מגיני גחון מכסה את מלוא רוחב הגחון4. . . . . . . . . . . .
הארס מחוברת לעצם הּ ְפֵרפרונטל במפרק של עלי (בפרפרונטל)
ומכתש (במקסילה) ,מבנה השונה מאוד מזה שבצפעיים [,654 .4הראש מכוסה מגבו בקשקשים קטנים ,ייתכן מגן מוגדל מעל העין. . .
.]899cלבלוטת הארס מבנה ייחודי והיא ארוכה מאוד ונמשכת
צפעיים Viperidae
לצוואר [.]57
-. -הראש מכוסה מגבו במגינים סימטריים ,לפחות בקדמתו ובמרכז 5. .
רוב המינים בצבע אחיד שחור ,אפור או חום ,לפחות מצד הגב ,אך לשני
מינים מקרן אפריקה יש כתמים לבנים בולטים באזור הראש ונוצר רושם .5בצד הראש יש מגן רסן (אולי זעיר) .מגיני התת־זנב זוגיים לאורך
של ראש לבן ,ולאחד מהשניים בגוף דגם פסי אורך שחרחרים ולבנבנים.
הזנב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .זעמניים Colubridae
רוב המינים קטנים אך שניים מגיעים לאורך למעלה ממטר [.]1382
-. -בצד הראש אין מגן רסן 6. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הצפעונים הם נחשים תת־קרקעיים ,במחילות או בקרקע
רכה ולפיכך קשה למוצאם .מכיוון שכך ,ומאחר שחלק מהמינים .6מגיני התת־זנב הקדמיים (או לפחות הקדמי שבהם) שלמים ,ויתרם
ידועים מפרטים מעטים ,הסיסטמטיקה בסוג מפוקפקת .הם
ליליים ,ובלילה לפעמים פעילים על השטח לציד או לזיווג, זוגיים .אין מגן רסן :המגינים הפראורביטליים ארוכים מאוד ומגיעים
בעיקר אחרי גשם .חלקם אוכלי נחשים .הם אינם תוקפניים,
נוטים לברוח ,אינם מצטנפים לעמדה של כוננות לתקיפה, למגן הנחיר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתניים Elapidae
ואינם יכולים להכיש קדימה .בהיותם מאוימים הם נוקטים
עמדה שבה קדמת הגוף מקושתת אנכית והראש פונה לקרקע, -. -מגיני התת־זנב שלמים או זוגיים בסידור אחיד לאורך הזנב .אין
מגן רסן :המגן הפריפרונטלי נוגע במגיני שפה עליונה ,או המגן
הפראורביטלי נוגע במגן הנחיר . . . .צפעוניים Atractaspididae
משפחה :צפעוניים Family Atractaspididae
שם המשפחה נגזר משם הסוג צפעון ,שנטבע בתקופה שהסוג
הוכלל במשפחת הצפעיים בעבור הצפעון השחור ,שכינויו
העממי הקודם היה צפע עין גדי .מקצת חוקרים מעדיפים
לכנות את הנחשים האלה בעברית שרף ,שרפיים [( ]57אך ראו
פרק 1.5על השמות העבריים).
אפיון :נחשים גליליים שראשם אינו בולט מן הצוואר ,חסרי
שיני ארס (אגליפיים) ,בעלי שיני ארס קבועות באחורי עצם
הלסת (אופיסתוגליפיים) ,או בעלי שיני ארס ארוכות שתנועתן
