Page 180 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 180

‫‪Pg: 180 - 12-Front 21-06-15‬‬                                                                       ‫‪180‬‬
  ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫מוגבלת‪ ,‬בקדמת הלסת (פרוטרוגליפיים או סולנוגליפיים)‪.‬‬                             ‫מאוד קצב של תטולה אחת לשנה אך דווחו מקרים של שתי תטולות‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬המשפחה כוללת סוגים בלתי ארסיים‪ ,‬ארסיים למחצה‬                             ‫באוכלוסיות של האזורים הקרירים שכיח יותר קצב הטלה איטי יותר‪,‬‬
                                                                                ‫תטולה בשנתיים או למעלה מכך [‪ .]550‬כמו ביצי לטאות בעלות קליפה‬
                                                    ‫וארסיים‪.‬‬                    ‫גלדנית כך גם ביצי נחשים מכל הביוטופים‪ ,‬שלכולן כאמור קליפה‬
                                                                                ‫גלדנית‪ ,‬תופחות במשך האינקובציה בתנאי לחות נכונים [‪ ,]554‬למשל‬
‫יש ספק מסוים אם המגוון הזה באמת התפתח בתוך תחום המשפחה‪,‬‬                         ‫בשלוון הקולר [‪ .]918‬משך האינקובציה נראה קצר הרבה יותר בנחשים‬
‫אבל רוב החוקרים רואים אותו ככלול במשפחה בגלל סדרת תכונות‬                        ‫צפעיים (כגון צפע מצוי ואפעה) מאשר בנחשים זעמניים (כגון מטבעון‬
‫משותפות במבנה השלד ומערך השרירים [‪ ]1456 ,1009b‬וגם קרבה‬                         ‫המדבר) כי הראשונים מטילים את הביצים בשלב שהעובר כבר התקדם‬
‫יחסית בדנ"א [‪ .]1685‬סימן משותף המשמש באפיון המשפחה הוא במבנה‬                    ‫בהתפתחותו [‪ .]478‬אך יש גם להביא בחשבון שזמני האינקובציה נצפו‬
‫ההמיפניס‪ ,‬שהקוצים שלו מקושרים בין בסיסיהם ברקמה בולטת‪ ,‬כך‬                       ‫בטמפרטורה אחידה (‪ 30‬מ"צ) שאולי פעלה בתור "חמה יותר" על הצפעיים‬

                                 ‫שנוצר מערך קצת דמוי כוורת [‪.]1685‬‬                                                                            ‫הליליים‪.‬‬

‫מינים‪ :‬מקצת החוקרים מעדיפים לייחד משפחה זו לצפעון [‪]629 ,57‬‬                     ‫שרידות‪ :‬לעומת צבים ולטאות‪ ,‬שביחס אליהם ציינתי לגבי חלק מהמינים‬
‫אך רוב החוקרים מכלילים במשפחה עד תריסר סוגים [‪,1455 ,1009b‬‬                      ‫גורמים שמסכנים את שרידתם‪ ,‬ביחס לנחשים אזכיר רק כאן גורם משותף‬
                                                                                ‫לרובם‪ ,‬לפחות בארץ‪ :‬הם מרבים להידרס בכבישים‪ .‬איני מכיר בדיקה‬
                                                 ‫‪ ,]1685‬וכך אנהג כאן‪.‬‬           ‫סטטיסטית אך להתרשמותי הם נדרסים הרבה יותר מלטאות‪ ,‬בייחוד‬
                                                                                ‫בהתחשב בצפיפויות האוכלוסיות‪ .‬לדעתי התופעה אמיתית למרות ההטיה‬
‫תפוצה‪ :‬רוב הסוגים אנדמיים לאפריקה‪ ,‬אבל אחד מיוצג גם בישראל‬                      ‫לטובת הנחשים שצפויה בדיווח‪ .‬סביר שהסיבה הראשית לריבוי הדריסות‬
                  ‫וירדן ושני מיוצג בסיני‪ ,‬ישראל‪ ,‬ירדן וחצי האי ערב‪.‬‬             ‫היא גופם הארוך אך ייתכנו גם השפעות של תגובת הנהגים‪ ,‬שעות‬

‫אורח חיים‪ :‬פחות או יותר תת־קרקעיים‪ .‬חלקם מתמחים בטיפוסי טרף‬                                                  ‫הפעילות ומידת המשיכה אל חום הכביש‪.‬‬
                                                             ‫מסוימים‪.‬‬
                                                                                ‫מיון‪ :‬לפני עשור היו ידועים כ־‪ 2,700‬מינים רצנטיים‪ ,‬ב־‪ 438‬סוגים‪ .‬המיון‬
                        ‫רבייה‪ :‬מטילי ביצים‪ ,‬זולת סוג אחד שמשריץ‪.‬‬
                                                                                ‫למשפחות עבר לאחרונה שינויים רבים‪ .‬עתה מקובל להכיר ב־‪18‬משפחות‬
 ‫בארץ‪ :‬בארץ מיוצגים שני סוגים‪ :‬צפעון ומחרוזן‪ ,‬המובחנים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬הגוף שחור‪ .‬מגן השת פרטי ובארץ גם מגיני התת־זנב פרטיים ‪. . . .‬‬                ‫[‪ ]685‬ולדעה אחרת‪ .]543b[ 28 ,‬שבע משפחות מיוצגות בארץ ומובחנות‬
‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬צפעון ‪Atractaspis‬‬
‫‪ -. -‬הגוף צבוע בטבעות שחורות (לפעמים אוכפים רחבים) וצהובות‬                                        ‫(בארץ) כדלקמן‪:‬‬
‫(לפעמים בצבע קרם) לסירוגין‪ ,‬אך במקרים נדירים מערך הצבעים‬
‫הוא אורכי במקום רוחבי‪ .‬מגן השת ומגיני התת־זנב זוגיים ‪. . . . . .‬‬                ‫‪ .1‬קשקשי הגחון דומים לקשקשי הגב‪ ,‬אין מגיני גחון מורחבים ‪2. . . .‬‬
‫‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מחרוזן ‪Micrelaps‬‬
                                                                                ‫‪ .--‬בגחון טור יחיד של מגינים מורחבים ‪3. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫סוג‪ :‬צפעו ן ‪Genus Atractaspis Smith, 1849‬‬
                                                                                ‫‪ .2‬הזנב קצר מאוד‪ ,‬אורכו דומה לעוביו ‪. . .‬נחשיליים ‪Typhlopidae‬‬
‫אפיון הסוג‪ :‬נחשים דקים למדי בגודל בינוני‪ ,‬עם זנב קצר וראש‬
‫קטן שאינו רחב מהצוואר‪ .‬מגן החרטום גדול ובולט וגם מגינים‬                         ‫‪ .--‬הזנב קצר אך ארוך לפחות פי שלושה מעוביו ‪. . . . . . . . .‬נימוניים‬
‫אחרים על הראש הם גדולים‪ .‬הנחיר נקוב במגן נחיר חצוי או‬
‫חצוי למחצה‪ .‬אין מגן רסן‪ .‬העין קטנה‪ ,‬האישון עגול‪ .‬קשקשי‬                          ‫‪Leptotyphlopidae‬‬                                                              ‫ ‬
‫הגב חלקים‪ .‬מגן השת שלם‪ .‬מגיני התת־זנב פרטיים או זוגיים‪.‬‬
‫סולנוגליפי; שיני ארס אבוביות ארוכות מאוד‪ ,‬שניתנות לזקיפה‬                        ‫‪ .3‬הטור של מגיני גחון צר הרבה יותר מרוחב הגחון ‪.‬חנקיים ‪Boidae‬‬
‫[‪ .]196‬לשן הארס ולמנגנון הפעלתה מבנה מיוחד בהתאמה‬
‫לחיים התת־קרקעיים‪ .‬עצם הלסת (מקסילה) שבה קבועה שן‬                               ‫‪ .--‬הטור של מגיני גחון מכסה את מלוא רוחב הגחון‪4. . . . . . . . . . . .‬‬
‫הארס מחוברת לעצם הּ ְפֵרפרונטל במפרק של עלי (בפרפרונטל)‬
‫ומכתש (במקסילה)‪ ,‬מבנה השונה מאוד מזה שבצפעיים [‪,654‬‬                             ‫‪ .4‬הראש מכוסה מגבו בקשקשים קטנים‪ ,‬ייתכן מגן מוגדל מעל העין‪.	 . .‬‬
‫‪ .]899c‬לבלוטת הארס מבנה ייחודי והיא ארוכה מאוד ונמשכת‬
                                                                                                  ‫צפעיים ‪Viperidae‬‬
                                                ‫לצוואר [‪.]57‬‬
                                                                                ‫‪ -. -‬הראש מכוסה מגבו במגינים סימטריים‪ ,‬לפחות בקדמתו ובמרכז ‪5. .‬‬
‫רוב המינים בצבע אחיד שחור‪ ,‬אפור או חום‪ ,‬לפחות מצד הגב‪ ,‬אך לשני‬
‫מינים מקרן אפריקה יש כתמים לבנים בולטים באזור הראש ונוצר רושם‬                   ‫‪ .5‬בצד הראש יש מגן רסן (אולי זעיר)‪ .‬מגיני התת־זנב זוגיים לאורך‬
‫של ראש לבן‪ ,‬ולאחד מהשניים בגוף דגם פסי אורך שחרחרים ולבנבנים‪.‬‬
                                                                                ‫הזנב ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬זעמניים ‪Colubridae‬‬
    ‫רוב המינים קטנים אך שניים מגיעים לאורך למעלה ממטר [‪.]1382‬‬
                                                                                ‫‪ -. -‬בצד הראש אין מגן רסן  ‪6. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הצפעונים הם נחשים תת־קרקעיים‪ ,‬במחילות או בקרקע‬
‫רכה ולפיכך קשה למוצאם‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬ומאחר שחלק מהמינים‬                           ‫‪ .6‬מגיני התת־זנב הקדמיים (או לפחות הקדמי שבהם) שלמים‪ ,‬ויתרם‬
‫ידועים מפרטים מעטים‪ ,‬הסיסטמטיקה בסוג מפוקפקת‪ .‬הם‬
‫ליליים‪ ,‬ובלילה לפעמים פעילים על השטח לציד או לזיווג‪,‬‬                            ‫זוגיים‪ .‬אין מגן רסן‪ :‬המגינים הפראורביטליים ארוכים מאוד ומגיעים‬
‫בעיקר אחרי גשם‪ .‬חלקם אוכלי נחשים‪ .‬הם אינם תוקפניים‪,‬‬
‫נוטים לברוח‪ ,‬אינם מצטנפים לעמדה של כוננות לתקיפה‪,‬‬                               ‫למגן הנחיר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬פתניים ‪Elapidae‬‬
‫ואינם יכולים להכיש קדימה‪ .‬בהיותם מאוימים הם נוקטים‬
‫עמדה שבה קדמת הגוף מקושתת אנכית והראש פונה לקרקע‪,‬‬                               ‫‪ -. -‬מגיני התת־זנב שלמים או זוגיים בסידור אחיד לאורך הזנב‪ .‬אין‬

                                                                                ‫מגן רסן‪ :‬המגן הפריפרונטלי נוגע במגיני שפה עליונה‪ ,‬או המגן‬

                                                                                ‫הפראורביטלי נוגע במגן הנחיר ‪. . . .‬צפעוניים ‪Atractaspididae‬‬

                                                                                ‫משפחה‪ :‬צפעוניים  ‪Family Atractaspididae‬‬

                                                                                ‫שם המשפחה נגזר משם הסוג צפעון‪ ,‬שנטבע בתקופה שהסוג‬
                                                                                ‫הוכלל במשפחת הצפעיים בעבור הצפעון השחור‪ ,‬שכינויו‬
                                                                                ‫העממי הקודם היה צפע עין גדי‪ .‬מקצת חוקרים מעדיפים‬
                                                                                ‫לכנות את הנחשים האלה בעברית שרף‪ ,‬שרפיים [‪( ]57‬אך ראו‬

                                                                                                              ‫פרק ‪ 1.5‬על השמות העבריים)‪.‬‬

                                                                                ‫אפיון‪ :‬נחשים גליליים שראשם אינו בולט מן הצוואר‪ ,‬חסרי‬
                                                                                ‫שיני ארס (אגליפיים)‪ ,‬בעלי שיני ארס קבועות באחורי עצם‬
                                                                                ‫הלסת (אופיסתוגליפיים)‪ ,‬או בעלי שיני ארס ארוכות שתנועתן‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185