Page 178 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 178

‫‪Pg: 178 - 12-Back 21-06-15‬‬                                                     ‫‪178‬‬
  ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫של כל כיפוף־קימור נערם מעט חול בשל לחץ גוף הנחש אחורה [‪71‬ב]‪.‬‬                   ‫העין מכוסה ב"משקף" קבוע (‪ ,)brille‬תוצאת ליכוד העפעפיים‬
‫מכאן שעל גבי חול יעילות התנועה הזאת נפגמת‪ ,‬שהרי חלק מהאנרגיה‬                   ‫השקופים (ראו סעיף ‪ 2.4.2.3.2‬הגנת העיניים‪ :‬העפעפיים)‪ .‬הלשון ארוכה‪,‬‬
‫שהשקיע הנחש‪ ,‬במקום לדוחפו קדימה‪ ,‬דחף חול אחורה‪ .‬על אף האמור‬                    ‫מפוצלת בקצה‪ ,‬בת שליפה‪ .‬באיברים הפנימיים ניכרות התאמות שונות‬
‫למעלה‪ ,‬התברר לאחרונה שלעיתים זנב הנחש אינו עוקב בדיוק אחרי הגוף‪,‬‬               ‫לצורה הנחשית‪ .‬בין השאר‪ ,‬הריאה השמאלית קטנה‪ ,‬במינים פרימיטיביים;‬
 ‫אלא פיתוליו "מקוצרים"‪ ,‬פחות קמורים‪ .‬משמעות הדבר טרם נחקרה‪.‬‬
                                                                                                                    ‫או חסרה לחלוטין‪ ,‬ברוב הנחשים‪.‬‬
                                       ‫איור ‪ .69‬תנועה נחשונית‪ .‬לפי ורנר [‪.]42‬‬  ‫בדרך כלל אין בנחשים כושר חילוף צבעים ניכר‪ .‬דו־פרצופיות‬
                                                                               ‫זוויגית אינה בולטת; הבדלי צבע בין זכר לנקבה נדירים ביותר‪ .‬בדרך‬
‫תנועה נחשונית מתקיימת רק על מצע מגובנן‪ ,‬מכוסה עשב או כיו"ב‪,‬‬                    ‫כלל הזכרים ניכרים בעובי בסיס הזנב‪ ,‬לפחות בעונת הרבייה‪ .‬כמעט‬
‫שבו יש משענת לפיתולי הנחש שצפיפותם אכן תלויה במבנה השטח‪.‬‬                       ‫בכול המינים יש הבדל בגודל‪ ,‬ואז על פי רוב הנקבות ארוכות מהזכרים‪.‬‬
‫ככל שנקודות המשען צפופות יותר‪ ,‬יחסית לגודל הנחש‪ ,‬כך מהירות‬                     ‫הודות למבנה הפשוט של גופם הנחשים שימשו במחקרים רבים על‬
‫הזחילה הנחשונית עולה‪ ,‬וגם גבוהה יותר ככל שהנחש גדול [‪ .]243‬למרות‬               ‫דו־פרצופיות זוויגית בגודל (ראו סעיף ‪ .)2.5.3.5‬במינים רבים יש הבדל‬
‫החיכוך שעליו הנחש צריך להתגבר‪ ,‬זו תנועה שאינה יקרה במיוחד‬                      ‫במספר הסגמנטים בין הזכר לנקבה (קל לברר זאת על ידי ספירת מגיני‬
‫באנרגיה‪ .‬זמן מה היה מקובל לחשוב אפילו שהנחש צורך פחות ממחצית‬                   ‫הגחון)‪ ,‬בהתאמה להבדל באורך הגוף או לא‪ .‬לעיתים קרובות יש הבדל‬
‫האנרגיה שצורכת לטאה באותו משקל שרצה באותה מהירות‪ .‬דעה זו‬
‫נבעה ממחקר שפורסם רק כתקציר [‪ ;]382‬אך מאוחר יותר הראה מחקר‬                                                 ‫באורך היחסי של הזנב‪ ,‬שארוך יותר בזכר‪.‬‬
‫מפורט יותר שהזחילה הנחשונית (של זעמן) צורכת אנרגיה במידה דומה‬                  ‫פרטי המבנה של איבר ההזדווגות שונים במשפחות שונות וניכרים‬
                                                                               ‫אף הבדלים בין מינים (בצורת האיבר‪ ,‬מספר הקוצים‪ ,‬גודלם‪ ,‬צורתם‬
          ‫לזאת שצורכת לטאה (כשהמשקל והמהירות שווים) [‪.]1488b‬‬                   ‫וסידורם)‪ .‬נעזרים בפרטים אלה בבירור שאלות סיסטמטיות ואבולוציוניות‪.‬‬
‫עניין זה רלוונטי לתופעה שעברו כמה קבוצות זוחלים במקביל‬
‫ממבנה גוף לטאי עם הליכה־על־ארבע למבנה גוף נחשוני עם תנועה‬                      ‫תפוצה‪ :‬נחשים נפוצים ברוב חלקי העולם להוציא באזורים ארקטיים‪,‬‬
‫נחשונית ("התנחשות"‪ .]1223[ )serpentification ,‬ההליכה באמצעות‬                   ‫אנטארקטיקה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬ניו זילנד וכל האוקיינוס האטלנטי‪.‬‬
‫גפיים שמונפים קדימה בתנועה אופקית אינה יעילה למעבר בעשב או‬                     ‫האוקיינוסים השקט וההודי והאיים שלהם מאוכלסים בנחשים ימיים‬
‫במחילות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬העובדה שהתנועה הנחשונית אינה יקרה יותר‬                    ‫(משתי משפחות) אך תפוצת אף מין אינה כוללת את ים סוף‪ .‬עד כה‬
                                                                               ‫כל ההתראות המשמחות על מציאת נחש ים באילת התבדו כהבטחות‬
                 ‫באנרגיה [‪ ]1488b‬בוודאי הקלה על האבולוציה הזאת‪.‬‬                ‫שווא — התבססו על דגים דמויי צלופח שדומים בדגם הצבעים לנחשי ים‪.‬‬
‫מהירות ה"סיור" של שישה מיני נחשים מאמריקה הצפונית נמדדה‬
‫ב־‪ 0.13-0.04‬מ' בשנייה (‪ 0.46-0.14‬קמ"ש)‪ ,‬והמהירויות המרביות שנמדדו‬              ‫אורח חיים‪ :‬מגוון בתי הגידול רחב בערך כמו זה של הלטאות‪ .‬חדירת‬
‫היו ‪ 1.6-0.1‬מ' בשנייה (‪ 5.8-0.36‬קמ"ש) [‪ ;]1288‬המהירות המרבית בנחש‬              ‫הנחשים אל הים מוצלחת יותר; יש משפחה של מינים ימיים משריצים‬
‫נמצאה כנראה בממבה שחורה (‪ 3.13 :)Dendroaspis polylepis‬מ'‬                       ‫שאינם תלויים ביבשה אפילו לצורך רבייה (‪.)]689[ ;Hydrophiidae‬‬
‫בשנייה (‪ 11.25‬קמ"ש) [‪ .]685 ,684‬ברם‪ ,‬דיווח זה אינו מפרט את אורכי‬               ‫ככלל‪ ,‬דרישות הטמפרטורה של הנחשים נמוכות מאלה של הלטאות‪.‬‬
                                                                               ‫מינים שונים פעילים ביום‪ ,‬בלילה‪ ,‬או במעורב‪ .‬כמה מינים פעילים בעונות‬
              ‫הגוף של הנחשים המעורבים — משתנה רלוונטי בהחלט‪.‬‬                   ‫הקרירות ביום אך בעונה החמה בלילה‪ ,‬עם שינוי גדול בשטח האישון‪,‬‬
‫בתנאים שאינם יפים לתנועה נחשונית נמנו בנחשים עוד שלוש צורות‬                    ‫גם במינים שבהם צורתו עגולה; בארץ התופעה בולטת במטבעון המדבר‬
‫תנועה [‪ .]1076 ,608 ,42‬קודם כול‪ ,‬אחת מהן היא תנועה לוליינית‪ .‬חול‬
‫תחוח מקנה כאמור לפיתולי הנחש אחיזה רופפת בלבד‪ .‬הזעמניים ארוכי‬                                                     ‫(איור ‪ )218‬ובנחש החולות [‪.]1036a‬‬
‫הגוף זוחלים כאן בתנועה נחשונית שבה הם מחליקים מעט עם כל פיתול‪,‬‬                 ‫כל הנחשים הם טורפים ומשחרים לטרף במגוון אופנים — מארב‪,‬‬
‫כפי שמראים העקבות‪ ,‬והיעילות היא חלקית‪ .‬הצפעיים‪ ,‬שגופם עבה וקצר‬                 ‫חיפוש פעיל או מעורב‪ .‬הם בולעים את טרפם שלם‪ .‬ככלל‪ ,‬הם טורפי־‬
‫יחסית‪ ,‬אימצו פתרון אחר שחוזר ומופיע במינים השוכנים בחולות המדבר‬                ‫על שאוכלים ארוחות גדולות ברווחי זמן ארוכים‪ .‬לפי בדיקות בעַכְ ָסן‬
‫במקומות שונים בעולם‪ .‬בארץ‪ ,‬התנועה הלוליינית טיפוסית לעכנים‬                     ‫עַכְנִי (‪ ,)Crotalus cerastes‬אחרי אכילה המטבוליזם עולה פי שמונה‪:‬‬
‫ולשפיפון‪ ,‬ועל גבי חול גם לאפעה‪ .‬כמו בתנועה נחשונית גם בתנועה‬                   ‫המסה של מערכת העיכול מכפילה את עצמה‪ ,‬ותהליכי ספיגת מזון בתאי‬
‫הלוליינית עוברים גלי פיתולים לאורך הגוף‪ ,‬מהראש אחורה‪ .‬אך כאן‬                   ‫אפיתל המעי גוברים מאוד‪ .‬ביניהם התהליכים של ספיגת חומצות אמינו‬
‫אין הגחון נגרר קדימה על המצע‪ ,‬אלא כל מגן־גחון המובא במגע עם‬                    ‫גוברים הרבה יותר מאלה של ספיגת גלוקוזה‪ .‬לאחר הפרשת הצואה הכול‬
‫המצע נשאר נייח עד שהוא מורם מן המקום (וכך ניכרים סימני המגינים‬                 ‫שב בהדרגה למצב המנוחה‪ .‬באופן זה שורר חיסכון באנרגיה בתקופת‬
‫בעקבות ואפשר לספור אותם‪ ,‬ראו איור ‪ .)249‬להבנת התנועה הלוליינית‬                 ‫ההפוגה הארוכה בין ארוחות‪ ,‬האופיינית לנחשים ובייחוד לצדים ממארב‬
‫(איורים ‪ )256 ,70‬נתאר לעצמנו נחש שוכב על החול‪ ,‬ישר לאורכו (אף‬                  ‫[‪ .]1310a‬המנגנונים הפיזיולוגיים המקילים על צום ממושך (חצי שנה)‬
‫שבטבע לא מתקיים שלב כזה)‪ .‬כיוון תנועתו הלוליינית יהיה באלכסון‬                  ‫נחקרו בשלושה מיני נחשים שייצגו את המשפחות פיתוניים‪ ,‬זעמניים‬
‫אחורה‪ :‬נאמר‪ ,‬שמאלה ואחורה‪ .‬הנחש מרים את צווארו מעל החול‪ ,‬מכופפו‬                ‫וצפעיים‪ .‬התברר שבין השאר הם מסוגלים להפחית מאוד את צריכת‬

                                                                                            ‫האנרגיה הדרושה לקיום המטבוליזם במצב מנוחה [‪.]1007‬‬
                                                                               ‫תנועה‪ ,‬במשמעות שינוי מקום (‪ ,)locomotion‬בלא גפיים‪ ,‬היא אתגר‬
                                                                               ‫לנחש ומסקרנת לחוקר ואכן משכה פעילות מחקרית ניכרת‪ .‬תוארו ארבע‬
                                                                               ‫שיטות תנועה עיקריות [‪ ,]675 ,609 ,42‬ואלה הן‪ :‬נחשונית‪ ,‬לוליינית‪,‬‬

                                                                                                                                   ‫מפוחית ו"זחלית"‪.‬‬
                                                                               ‫כמעט כל מיני הנחשים למשפחותיהם השונות משתמשים בתנועה‬
                                                                               ‫נחשונית בנועם דרך עשב או בין אבנים (איור ‪ .)69‬הגוף כפוף בסדרת‬
                                                                               ‫פיתולים לכל אורכו‪ .‬כשהנחש מתקדם‪ ,‬כל כיפוף־קימור של הגוף לוחץ‬
                                                                               ‫אחורה נגד המצע‪ .‬מכיוון שזה לא נסוג‪ ,‬הגוף נדחף קדימה‪ .‬כל חלקי‬
                                                                               ‫הנחש נעים בבת אחת‪ ,‬וכל קטע מתקדם בעקבות קודמו‪ .‬אך לאחר שנחש‬
                                                                               ‫זחל כך על חול‪ ,‬נראים העקבות בפס עקלתון רצוף אחד‪ ,‬ובצד האחורי‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183