Page 183 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 183

‫‪Pg: 183 - 12-Back 21-06-15‬‬

   ‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪183‬‬

   ‫תפוצה בארץ‪ :‬באזור הים תיכוני‪ ,‬דרומה בערך עד מעלת רוחב ’‪31°27‬‬                          ‫מחרוזן טבעות‪ .‬נקבה מירושלים (‪)HUJ-R 8009‬‬
   ‫צפון‪ ,‬פרט לחולות [‪ .]1593‬התיאור של בית הגידול כערבתי וצחיח למחצה‬
                                                                          ‫הממוצע‪ ,‬רו"ג‪ 367 ,‬מ"מ (המרב‪ ,‬רו"ג ‪ 419‬מ"מ)‪ .‬הזנב ארוך יותר בזכרים‪,‬‬
                                                        ‫[‪ ]698b‬הוא שגוי‪.‬‬                   ‫ובמובהק‪ :‬מוסיף לנקבות ‪ 5.7%‬בממוצע ולזכרים ‪.8%‬‬

   ‫אורח חיים‪ :‬תת־קרקעי וכנראה לילי‪ .‬ביום חוסה תחת אבנים‪.‬‬                  ‫מגיני הגחון רבים יותר בנקבות‪ ,‬ובמובהק‪ :‬בממוצע ‪)284-260( 273.8‬‬
   ‫לפעמים נצפתה פעילות על פני השטח ביום‪ ,‬למשל בירושלים‬                    ‫לעומת ‪ .)267-245( 251.5‬מגיני התת־זנב רבים יותר בזכרים‪ ,‬ובמובהק‪:‬‬
   ‫ב־‪ 17‬בנובמבר בשעה ‪ ,08:30‬ובגולן ב־‪ 8‬בדצמבר בשעה ‪.14:00‬‬
   ‫ניתוח הנתונים באוספים הראה שהחודשים שבהם נמצאו‬                                                ‫‪ )32-26( 28.4‬לעומת ‪.]1593] )24.5-20.5( 22.5‬‬
   ‫מרב הפרטים היו מאי‪-‬יוני‪ ,‬ואילו חודשי מזער האיסוף היו‬                   ‫הרוחב היחסי (מדוד לאורך הנחש) של פסי הרוחב השחורים‪ ,‬כלומר‬
   ‫ינואר‪-‬פברואר‪ .‬העונתיות הזאת תלויה כנראה בנחש יותר‬                      ‫היחס בין רוחב־פס ממוצע לרוחב־רווח בהיר ממוצע‪ ,‬הוא ‪ 2.41‬בנקבות‬
   ‫מאשר באדם‪ ,‬כי מרבים לסייר במארס‪-‬אפריל אך אז נאספו‬                      ‫לעומת ‪ 2.07‬בזכרים‪ .‬בכל זוויג יש התפלגות רחבה ויש חפיפה נרחבת‬
   ‫מעט מחרוזנים‪ .‬לפי מספר קטן של תצפיות‪ ,‬מזון המחרוזן‬                     ‫בין הזוויגים כך שההבדל אינו מובהק‪ ,‬אך הרושם הכללי הוא שהנקבות‬
   ‫כנראה בעיקר נחשים וגם חומטים‪ ,‬לפחות נחושית נחשונית‬                     ‫כהות יותר‪ .‬סברה‪ ,‬שהדבר עשוי לסייע לנקבות הרות להתחמם [‪.]1593‬‬
   ‫[‪ .]471 ,4‬לפחות לפעמים‪ ,‬הטרף שלו גדול מאוד [תצפיות דני‬
                                                                          ‫תפוצה בעולם‪ :‬תפוצה מצומצמת בלבנט הים תיכוני‪ :‬סוריה (רק במערבה)‪,‬‬
                                             ‫סימון ורועי טלבי]‪.‬‬                   ‫לבנון‪ ,‬צפון־מערב ירדן [‪ ]468‬וצפון ישראל [‪.]471 ,265a ,121c‬‬

   ‫רבייה‪ :‬לפי תצפית אחת יולד חיים‪ ,‬והוולד האחד באורך ‪ 15‬ס"מ [‪,4‬‬
   ‫‪ .]1581‬מאוסף אוניברסיטת תל אביב דווח על נקבה באורך רו"ג ‪ 398‬מ"מ‬
   ‫(מספר ‪ ,)Tau-M 1895‬שנאספה ביוני ‪ 1955‬בעמק יזרעאל‪ .‬בכל צינור‬
   ‫ביצים הייתה ביצה‪ ,‬בגדלים ‪ 4 × 20‬ו־‪ 4 × 24‬מ"מ; הביצים לא נותחו‬
   ‫[‪( .]656q‬אין כאן סתירה ללידת חיים; יש עדות לשגר או תטולה של ‪).2‬‬

   ‫‪Micrelaps tchernovi‬‬  ‫מחרוזן אוכפים ‬
   ‫‪Werner, 2006‬‬                 ‫ איור ‪204‬‬

   ‫תיאור‪ :‬דומה למחרוזן הטבעות‪ .‬מתוך חמישה־שישה פרטים‬
   ‫באוספים הלאומיים בירושלים ותל אביב ובאוניברסיטת ירדן‬
   ‫ברבת עמון‪ ,‬האורך המרבי רו"ג ‪ 530‬מ"מ; לזה מצטרף אורך‬
   ‫הזנב‪ .8.8%-5.3% ,‬מספר מגיני הגחון של ארבעה זכרים שנבדקו‬
   ‫גבוה‪ ,‬במובהק‪ ,‬מאשר במחרוזן הטבעות‪ :‬בממוצע ‪( 256‬לעומת‬
   ‫‪ .)251‬אבל מספר מגיני התת־זנב דומה בשני המינים‪ ,‬הן בזכרים‬
   ‫(בערך ‪ 28.5‬זוגות בממוצע) הן בנקבות (‪ 21.5‬לעומת ‪22.5‬‬

                                                      ‫בממוצע)‪.‬‬
   ‫בשונה מדגם מחרוזן הטבעות‪ ,‬פסי הרוחב הכהים הם אוכפים‬
   ‫שאינם מגיעים לגחון הכהה ואינם יוצרים טבעות; מספרם גבוה‬

   ‫מחרוזן אוכפים‪ .‬נקבה מעמק הירדן‪ :‬עובדייה (‪)HUJ-R 16864‬‬                  ‫מפת ממצאים‪ :‬מחרוזן טבעות (עיגולים) ומחרוזן אוכפים (משולשים)‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188