Page 184 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 184 - 12-Front 21-06-15‬‬ ‫‪184‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫המשפחה כוללת שתי תת־משפחות‪ .‬תת־משפחת הבואות (‪)Boinae‬‬ ‫יותר‪ ,‬בממוצע ‪( 58‬לעומת ‪ ,)45‬והם צרים בדרך כלל מן הרווחים‬
‫מאופיינת בכך שבגולגולת עצמות הפרפרונטל במגע (או כמעט מגע)‬ ‫הבהירים שביניהם‪ :‬הרוחב היחסי (מדוד לאורך הנחש) של אוכפי‬
‫ביניהן‪ ,‬ההמיפניס ממוזלג‪ ,‬ובחוליות הזנב הבליטה הנוירלית פשוטה‪.‬‬ ‫הרוחב השחורים‪ ,‬כלומר היחס בין רוחב־אוכף ממוצע לרוחב־‬
‫בתת־משפחת החנקים (‪ )Erycinae‬בגולגולת עצמות הפרפרונטל מרוחקות‬ ‫רווח בהיר ממוצע‪ ,‬הוא ‪ 0.82‬בממוצע (‪ .)1.43-0.82‬בשונה‬
‫זו מזו‪ ,‬ההמיפניס בלתי־ממוזלג (או כמעט כזה)‪ ,‬ולפחות חוליות הזנב‬ ‫ממחרוזן הטבעות הגחון כהה ואחיד‪ ,‬בלי עקבות של טבעות;‬
‫לעיתים כל מגן גחון חלקו שחור‪ ,‬חלקו בהיר‪ .‬ההבדלים בין שני‬
‫האחרונות בעלות בליטה נוירלית ממוזלגת [‪.]287a‬‬ ‫המינים‪ ,‬במספר הפסים הכהים וברוחבם היחסי‪ ,‬הם מובהקים‪.‬‬

‫מינים‪ :‬במשפחה כשמונה סוגים וכ־‪ 30‬מינים [‪.]685‬‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬אין די נתונים אך בחומר שבידינו זנב הזכרים‬
‫(בממוצע ‪ 8.11%‬מהרו"ג) ארוך מזנב הנקבה (‪ ;)5.28%‬מגיני הגחון רבים‬
‫תפוצה‪ :‬בעולם החדש (רוב המינים) אך גם בעולם הישן‪ ,‬בעיקר באזורים‬ ‫יותר בנקבה‪ ,273 ,‬לעומת הממוצע בזכרים‪ .256 ,‬מגיני התת־זנב מרובים‬
‫טרופיים וסובטרופיים‪ .‬נעדרים מאוסטרליה (שבה מיוצגים הפיתוניים‪,‬‬
‫יותר בזכרים‪ 28.5 ,‬זוגות‪ ,‬לעומת ‪ 21.5‬זוגות בנקבה‪.‬‬
‫שנפוצים גם באפריקה ואסיה) [‪.]1397‬‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬אנדמי לעמק הירדן בירדן ובישראל‪.‬‬
‫אורח חיים‪ :‬בדרך כלל שוכני עצים המטפסים היטב בפיתולי גופם‬
‫השרירי‪ .‬מינים מסוימים עברו להיות שוכני קרקע אך לא חדרו למדבר‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬המין ידוע רק משישה אתרים בישראל וירדן‪,‬‬
‫ממש‪ .‬הורגים את מזונם על ידי קונסטריקציה (לפיתה‪ ,‬מעיכה וחניקה)‪:‬‬ ‫בעמק הירדן המרכזי‪ ,‬כולם ממזרח לנהר‪ .‬האזור נמצא ברום‬
‫הנחש תופס את הטרף בפיו המזוין היטב בשיניים‪ ,‬ובהמשך אותה תנועה‬
‫זריזה מקיפו בכמה פיתולים של גופו‪ .‬לאחר שהטרף נחנק ונמעך למוות‪,‬‬ ‫‪ 300-200‬מ' מתחת לפני הים‪.‬‬

‫הוא נבלע בדרך המקובלת אצל הנחשים‪.‬‬ ‫כפי הנראה שני מיני המחרוזן יכולים להופיע בסימפטריה [‪.]1593‬‬
‫לכן מסוכן להסיק על הזיהוי של פרט לפי מקום הימצאו‪ .‬כנראה מסיבה‬
‫רבייה‪ :‬רוב המינים יולדי חיים אבל שניים‪ ,‬שאחד מהם הוא החנק של‬ ‫זו קרה שתצלום מחרוזן טבעות מבית שאן כותב כמחרוזן אוכפים [‪.]206b‬‬
‫ערב (‪ ,)Eryx jayakari‬מטילי ביצים [‪.]685‬‬
‫אורח חיים‪ :‬בית גידולו הוא ערבה איראנו־טורנית עם עצי שיזף מצוי‬
‫בארץ‪ :‬סוג אחד ומין אחד‪ ,‬מתת־משפחת החנקים ‪.Erycinae‬‬ ‫(‪ )Ziziphus spina-christi‬וקבוצות שיחי שיזף השיח (‪)Ziziphus lotus‬‬
‫[‪ ,]1593‬שניהם צמחים ממוצא סודני [‪ ]82‬כמו המחרוזן‪ .‬ממוצע המשקעים‬
‫‪Genus Eryx Daudin, 1803‬‬ ‫סוג‪ :‬חנק ‬ ‫השנתי בבית גידולו ‪ 450-250‬מ"מ (בשנים ‪ )1990-1961‬והטמפרטורה‬

‫אפיון‪ :‬בגולגולת עצמות האף (נזָליה) ארוכות בבירור מעצמות המצח‬ ‫הממוצעת של אוגוסט היא ‪ 31-30‬מ"צ [‪.]169‬‬
‫(פרונטליה)‪ .‬השיניים הקדמיות‪ ,‬בלסת העליונה ובלסת התחתונה‪ ,‬מוגדלות‪.‬‬
‫מינים שונים מגיעים לאורך כולל בטווח ‪ 1,000-400‬מ"מ‪ .‬הראש אינו‬ ‫‪Family Boidae‬‬ ‫משפחה‪ :‬חנקיי ם‬
‫נבדל מן הצוואר‪ .‬העין קטנה או קטנה מאוד‪ .‬הראש מכוסה בקשקשים‬
‫רבים‪ ,‬חלקים‪ ,‬קטנים ובלתי סדירים‪ .‬מגן החרטום גדול ולמעלה בולט‬ ‫משפחה הכוללת את הענקים בנחשים‪ ,‬בצד מינים קטנים יותר‪.‬‬
‫אחורה‪ .‬הזנב קהה ואינו נכרך [‪ .]699‬מגיני התת־זנב‪ ,‬כולם או רובם‬ ‫שמם בא ממנהגם לאכול את טרפם לאחר כריכת גופם סביבו‪,‬‬
‫אבל הטרף אינו נהרג בחניקה במובן המקובל אלא במעיכה‪,‬‬
‫הגדול‪ ,‬בטור יחיד‪.‬‬ ‫לרבות מעיכת החזה‪ .‬מינים אחדים‪ ,‬לרבות גדולים‪ ,‬מקובלים‬
‫לחנקיים אין שיני ארס ואין כנראה שום מידע על נשיכות ארסיות‪.‬‬ ‫למדי כחיות מחמד‪ ,‬מה גם שהם מתרבים יפה בשבי‪ .‬אבל‬
‫אך בזמנו דווח שברוק של חנק ‪ ,Eryx johni‬שמצוי בהודו‪ ,‬יש ארס חזק‬ ‫פרטים גדולים הם מסוכנים‪ ,‬וידועות תאונות שנחש מחמד‬

‫למדי‪ .‬כנראה אין שום סכנה לאדם [‪.]1171‬‬ ‫כזה הרג את בעליו [‪.]684‬‬

‫מינים‪ :‬הסוג חולק לשני תת־סוגים‪ .‬רוב המינים‪ ,‬כתריסר‪ ,‬לרבות זה‬ ‫אפיון‪ :‬זו אחת משתי המשפחות של "נחשי ענק"‪ :‬המין הגדול ביותר‬
‫שבישראל‪ ,‬כלולים בתת־סוג הטיפוסי‪ .‬התת־סוג השני מכיל רק את המין‬ ‫מגיע לשמונה‪ ,‬לפעמים לעשרה ואפילו לאחד־עשר מטרים (אנקונדה‪,‬‬
‫הערבי ‪ Eryx jayakari‬שמצטיין בשרידי גפיים גדולים במיוחד [‪.]1423‬‬ ‫‪ ,Eunectes murinus‬בצפון אמריקה הדרומית)‪ .‬המשפחה השנייה היא‬
‫משפחת הפיתוניים (‪ )Pythonidae‬שגם גדולי נציגיה יכולים לעבור את‬
‫תפוצה‪ :‬תפוצת הסוג סהרו־סינדית‪ ,‬כלומר על פני צפון אפריקה ומזרחה‬ ‫גבול עשרת המטרים‪ .‬הפיתוניים נבדלים מהחנקיים בגולגולת (בעלי‬
‫עד לצפון הודו‪ ,‬ושני מינים מגיעים עד למזרח אירופה [‪.]1397 ,699‬‬ ‫עצם סופרא־אורביטל‪ ,‬בעלי שיניים על הפרימקסילה)‪ ,‬ברבייה (מטילי‬
‫ביצים) ובתפוצה (בעולם הישן בלבד‪ ,‬וכולל אוסטרליה)‪ .‬יש הכוללים את‬
‫בארץ‪ :‬מין יחיד‪.‬‬ ‫שתי הקבוצות בתור תת־משפחות (‪ )Pythoninae, Boinae‬במשפחה‬

‫‪Eryx jaculus‬‬ ‫חנק ‬ ‫אחת — ‪.]685[ Boidae‬‬
‫)‪(Linnaeus, 1758‬‬ ‫ איורים ‪208-205‬‬ ‫רוב מיני החנקיים קטנים יותר‪ 3-0.5 ,‬מטר‪ .‬נחשים לא ארסיים‪,‬‬
‫חסרי שיניים נבובות או תלומות‪ .‬הראש מכוסה בקשקשים קטנים רבים‬
‫הנציג המקומי של משפחת הנחשים החונקים הענקיים‪ .‬מצטיין‬ ‫שדומים בגודלם לקשקשי הגב‪ .‬אישון העין אנכי‪ .‬קשקשי הגב קטנים‬
‫בין היתר בתכונה "פרימיטיבית" קלה לצפייה ולהבנה — נוכחות‬ ‫ובספירה טבעתית מרובים‪ .‬קשקשי הגחון ניכרים אך צרים (בהשוואה‬
‫של שריד חיצוני (לא רק חלקי שלד פנימיים) לגפיים אחוריים‪.‬‬
‫למקובל בנחשים ממשפחת הזעמניים)‪ .‬הזנב קצר‪.‬‬
‫תיאור‪ :‬האורך הכולל הממוצע באוכלוסיות שונות בעולם נע‬ ‫החנקיים נמנים בלי ספק על הנחשים הפרימיטיביים ביותר‪ :‬יש זוג‬
‫בטווח ‪ 600-400‬מ"מ (המרב ‪ 800-780‬מ"מ)‪ .‬במשך זמן רב‬ ‫ריאות מפותחות היטב (ברוב המינים); חגורת הגפיים האחורית שלהם‬
‫הפרט הארוך ביותר שדווח היה בן ‪ 838‬מ"מ לאחר שנים של‬ ‫מיוצגת‪ ,‬באורח זוגי‪ ,‬על ידי שלוש יחידות עצם‪ .‬כן יש עצם ירך‪ ,‬הנושאת‬
‫גדילה בשביה [‪ .]555‬אך בינתיים דווח מעיראק פרט באורך‬
‫כולל של ‪ 1,127‬מ"מ [‪ .]1226b‬נחש עבה יחסית בעל ראש‬ ‫במינים רבים דורבן חיצוני שבולט בעיקר בזכרים [‪.]1397‬‬
‫צר מהגוף‪ ,‬ספק חרוטי ספק משוטח‪ .‬העיניים פונות לצדדים‪.‬‬
‫השפה העליונה חופה על התחתונה‪ .‬הקשקשים שבצידו הגבי‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬