Page 137 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 137
Pg: 137 - 5-Front 21-10-20
המלך דוד
מפני הבאות ,הכול שמעו על מצבי הרוח של המלך ָׁשא ּול ועל
התפרצויותיו על כל הסובבים אותו.
האווירה מתוחהָׁ ,שא ּול מביט בכוהנים כאדם שלכד את אויבו
ומתכונן להיפרע ממנו.
שמונים וחמישה כוהנים הגיעו במשלחת ,מחשובי העדה.
ָׁשא ּול נועץ מבטו בכוהן הגדול" :מה יש לך לומר להגנתך?"
שואל בקול ארסי.
"סליחה ,אדוני המלך ,איני יודע מה אשמתנו" ,נענה ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך
למלך ָׁשא ּול.
ָׁשא ּול ,עיניו קמוצות ושרירי פניו מתוחים ,מביט בעיני ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך:
"אינך יודע מה אשמתכם! ובכן אני אומר לך מה אשמתכם! עזרה
וסיוע לאויב המלכות! אתה יודע שבן ִי ַׁשי הוא מורד! ובכל זאת
כאשר בא אליך ,הבאת לו לאכול ולשתות ,ציידת אותו בחרב ָּג ְל ָית
הפלשתי ,כדי שיוכל להורגני! ולא עוד אלא ששאלת לו באורים
ותומים ,כאילו הוא המלך! ואתה עוד מעז להיתמם ולומר שאינך
יודע מה אשמתך!" צווח לעומת הכוהן.
"סליחה ,אדוני המלך" ,ענה ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך באימהּ ָ " .ד ִוד מורד? ָ ּד ִוד הוא
הנאמן באנשיךּ ָ ,ד ִוד הוא חתן המלך ,סר למשמעת המלך והנכבד
בכל עבדי המלךּ ָ .ד ִוד אמר שהוא יצא בשליחות המלך וצריך כלי
נשק ,ולכן נתתי לו את כלי הנשק היחיד שהיה תחת ידי ,חרב ָּג ְל ָית
הפלשתי .אדוני יודע שמאז ש ָ ּד ִוד מונה כפרנס על הציבור ,הוא
מגיע אלי לשאול באורים ותומים .אדוני המלך ,כנראה נפלה כאן
טעות ,אין ָ ּד ִוד מורד וכל שכן שאין אנחנו מורדים".
פני ָׁשא ּול רוגזות כאילו לא שמע את דברי ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך" .מות תמות
ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך ,אתה וכל בית אביך" ,שואג המלך ,כשופט שגמר בדעתו
את גזר הדין לפני ששמע את דברי הנאשם" .שומרים ,המיתו את כל
כוהני ה'; הם ידעו על מרדו של ָ ּד ִוד .לא גילו לי ואף סייעו בידו,
הרגו אותם!" צעק ָׁשא ּול.
137
