Page 140 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 140

‫‪Pg: 140 - 5-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫מתוך האפלה ניצב אדם‪ ,‬כמופיע משום מקום‪ ,‬נעמד מול אחד‬
‫השומרים‪ .‬בגדיו בגדי עבד ִּג ְב ֹע ִני‪ ,‬קרועים ומטונפים מדם‪ ,‬ותרמיל‬

               ‫על כתפו‪ .‬אימת מוות ניבטת מעיניו‪ ,‬עוטה כאב וצער‪.‬‬
                         ‫"עמוד! מי אתה?" שואל השומר המופתע‪.‬‬

‫"אני ֶא ְב ָי ָתר בן ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך הכוהן הגדול‪ ,‬אני צריך לדבר עם ָ ּד ִוד"‪,‬‬
                                             ‫עונה האיש בקול עייף ורפה‪.‬‬

‫השומר ניגש לאיש‪ ,‬מביט בפניו ורואה את בגדיו‪ .‬הבגדים בגדי‬
‫עבד‪ ,‬אך הפנים פני מלאך‪ ,‬פני צדיק שעבר ייסורים קשים‪" .‬בוא‬
‫אחי‪ ,‬אני הראה לך היכן אדוננו ָ ּד ִוד נמצא"‪ .‬השומר מלווה את‬

              ‫האיש‪" :‬עוד פליט מידי ָׁשא ּול המלך"‪ ,‬מהרהר השומר‪.‬‬
‫"אדוני ָ ּד ִוד"‪ ,‬לוחש השומר לתוך אוהלו של ָ ּד ִוד‪" :‬ישנו כאן‬
‫אדם‪ ,‬הוא אומר שהוא ֶא ְב ָי ָתר בן ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך הכוהן הגדול‪ .‬הוא מבקש‬

                                                              ‫לפגוש אותך"‪.‬‬
                                      ‫"הכנס אותו בבקשה"‪ ,‬נענה ָ ּד ִוד‪.‬‬
‫פתח האוהל נפער ו ֶא ְב ָי ָתר נכנס‪ ,‬נעמד מול ָ ּד ִוד שקם לברכו‬
‫לשלום‪" .‬מה קרה לך?" שואל ָ ּד ִוד‪ .‬פני ֶא ְב ָי ָתר אינן מבשרות טוב‪.‬‬
               ‫"שב בבקשה‪ ,‬תנוח ותשתה‪ ,‬ואחר תספר לי מה קרה"‪.‬‬
‫ֶא ְב ָי ָתר מתיישב‪ ,‬שותה ומגולל באוזני ָ ּד ִוד את כל המעשה‪ .‬רצח‬
‫אביו והכוהנים על‪-‬ידי ָׁשא ּול‪ ,‬הטבח הנורא בעיר נוב‪ ,‬דמעות‬

                                                          ‫מציפות את עיניו‪.‬‬
‫"אדוני ָ ּד ִוד‪ ,‬עוד בשורה מרה לי אליך‪ ,‬שמועה הגיעה לאוזניי‬
‫משדה אדום‪ .‬בשורה מרה וקשה‪ .‬אני ואתה שותפים בצרה‪ ,‬שנינו‬
‫אבלים ויתומים‪ .‬אביך ואימך‪ ,‬אחיך ובני משפחתם‪ ,‬נטבחו על ידי‬
‫מלך מ ֹו ָאב הרשע‪ ,‬שהבטיח לך שישמור עליהם‪ .‬לאחר שעזבתם את‬

                      ‫המקום‪ ,‬קם מלך מ ֹו ָאב וטבח את כל משפחתך"‪.‬‬
                   ‫ָ ּד ִוד מתייפח‪ ,‬קורע בגדיו ויושב על הארץ אבל‪...‬‬

                                              ‫אבל על אביו ועל אימו‪...‬‬
                                      ‫על אחיו ועל בני משפחותיהם‪...‬‬

                                                                           ‫‪140‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145