Page 143 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 143

‫‪Pg: 143 - 5-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                     ‫פרק כ‬

             ‫ְק ִעי ָלה‬

‫"אדוננו ָ ּד ִוד"‪ ,‬פנה שליח מהעיר ְק ִעי ָלה ל ָ ּד ִוד‪" ,‬הפלשתים צרים‬
‫עלינו‪ ,‬רוצחים ושודדים‪ ,‬ואין מושיע מידם‪ .‬כל יום מתחדש טבח‪ ,‬כל‬
‫יום שוד וביזה‪ .‬האנשים מפחדים לצאת מהעיר לשדות‪ .‬הפלשתים‬
‫אורבים לנו בכל מקום‪ .‬בחשכת הלילה יצאתי‪ ,‬מסרתי נפשי בכפי‬
‫למען אספר לך זאת‪ ,‬למען תבוא ותושיע אותנו‪ .‬פנינו למלך ָׁשא ּול‬
‫וסיפרנו לו על המצב‪ ,‬אך הוא לא בא להושיע אותנו‪ ,‬הוא עסוק מדי‬

             ‫בניסיונות להשיג אותך‪ .‬אנא אדוננו ָ ּד ִוד‪ ,‬הושע אותנו"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד ידע את המצב‪" :‬בכל גבולי ישראל מסתובבים לוחמים‬
‫ללכוד אותי‪ָׁ .‬שא ּול מזניח את הממלכה ועוסק רק בדבר אחד‪.‬‬
‫שוועת התושבים אינה עומדת בראש מעייניו של המלך‪ .‬המחשבה‬
‫שאני מורד בו לא נותנת לו מנוח‪ ,‬כל כולו עסוק בניסיון לצוד אותי‪.‬‬

                                     ‫בגללי היה המעל הזה"‪ ,‬חושב ָ ּד ִוד‪.‬‬
                     ‫"קראו בבקשה ל ֶא ְב ָי ָתר הכוהן הגדול"‪ ,‬מבקש‪.‬‬
              ‫ֶא ְב ָי ָתר נכנס לאוהל ָ ּד ִוד‪ ,‬אחים לצרה‪ ,‬אחים למנוסה‪.‬‬
‫"אדוני הכוהן הגדול"‪ ,‬פונה ָ ּד ִוד ל ֶא ְב ָי ָתר‪" ,‬אנא שאל נא באורים‬

                         ‫ותומים‪ ,‬האם אלך להכות בפלשתים האלה?"‬
‫ֶא ְב ָי ָתר‪ ,‬בנו של ֲא ִחי ֶמ ֶל ְך הכוהן הגדול‪ ,‬שחזה במרחץ הדמים‬
‫המתרחש בנוב‪ ,‬לקח את בגדי הכוהן הגדול ואת חושן האפוד‬
‫בתרמיל‪ ,‬לבש בגדי עבד ִּג ְב ֹע ִני‪ ,‬וכך הצליח להימלט מהעיר‪ֶ .‬א ְב ָי ָתר‬
‫ניצב עתה במקום אביו‪ ,‬בתפקיד הכוהן הגדול של עם ישראל‪ֶ .‬א ְב ָי ָתר‬
‫לובש את האפוד על חזהו‪ ,‬מכוון את ליבו לאביו שבשמים‪ .‬עיניו‬

‫‪143‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148