Page 146 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 146

‫‪Pg: 146 - 5-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫עליהם‪ .‬אנו יוצאים לשחרר את העיר ְק ִעי ָלה מיד צורריה‪ .‬גיבורי‬
                               ‫החייל‪ ,‬חיזקו ואימצו לנצח את אויבינו"‪.‬‬

‫"קדימה ל ְק ִעי ָלה"‪ ,‬נשמעו הקולות‪ ,‬הצבא יוצא למלחמה על‬
                         ‫הפלשתים‪ָׁ .‬שא ּול המלך יוצא למלחמה ב ָ ּד ִוד‪.‬‬

‫כיומיים לפני כן הגיע שליח בסתר אל ָׁשא ּול המלך מהעיר ְק ִעי ָלה‪,‬‬
‫להודיעו כי ָ ּד ִוד ואנשיו מסתתרים בעירם‪ .‬אנשי ְק ִעי ָלה ששמעו על‬
‫הקורות בנוב עיר הכוהנים חששו מנחת זרועו של ָׁשא ּול המלך‪,‬‬
‫כשייוודע כי הם מסייעים ל ָ ּד ִוד אויבו‪ .‬אנשים מפוחדים החוששים‬

         ‫לשלומם ולשלום ילדיהם מסגירים את מושיעם לידי אויבו‪.‬‬

‫"בוגדים נאלחים"‪ ,‬אומר אחד מחיילי ָ ּד ִוד ל ָ ּד ִוד‪ .‬שליח שהגיע‬
‫משבט יהודה מספר ל ָ ּד ִוד את תוכניתו של ָׁשא ּול‪ָׁ " .‬שא ּול קיבץ את‬
‫כל אנשי המלחמה בתואנה שהם הולכים להציל את ְק ִעי ָלה מיד‬
‫אויביהם הפלשתים‪ָׁ .‬שא ּול המלך יודע שאתה הושעת את אנשי‬
‫ְק ִעי ָלה מהפלשתים‪ ,‬והוא בא בעקבותיך לתפוס אותך‪ .‬שליח מהעיר‬
‫סיפר לו שאתה נמצא כאן‪ְ .‬יה ֹו ָנ ָתן בנו של ָׁשא ּול‪ ,‬שהיה עד לשיחה‪,‬‬
‫שלח אותי להודיע לך מה שקרה‪ ,‬ואמר שאתה חייב לברוח‪ָׁ .‬שא ּול‬
‫המלך גייס צבא אדיר‪ ,‬ואף אנשי ְק ִעי ָלה יפנו אליך עורף ויסגירו‬

                           ‫אותך לידי ָׁשא ּול"‪ .‬השליח סיים דברו ויצא‪.‬‬
‫השומר ממורמר וזועם‪ ,‬פונה ל ָ ּד ִוד‪" :‬צריך להשמיד את קן‬
‫הצרעות הזה; אנו מסכנים את חיינו בעבורם והם בוגדים בנו‪,‬‬

                       ‫מוסרים אותנו לידי האויב‪ .‬חבל שעזרנו להם"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד ניגש אל השומר‪ ,‬מניח יד אבהית על כתפו‪" :‬לא‪ ,‬בני‪ .‬לא‬
‫זו הדרך‪ .‬אנשים אלו הם אנשים קטנים ומפוחדים‪ ,‬הם שמעו מה‬
‫עשה המלך ָׁשא ּול לנוב עיר הכוהנים‪ .‬הם יראים לגורלם ולגורל‬
‫משפחותיהם‪ .‬אין הם אנשים רעים‪ .‬הם מבוהלים‪ ,‬ולכן הם שלחו‬
‫שליחים למלך‪ .‬הם מודעים למזגו וחוששים‪ .‬אנו עשינו את הדבר‬
‫הנכון בציווי מלך העולם‪ ,‬אסור לנו להתחרט על המצווה שעשינו‪.‬‬
‫כנראה סיימנו את תפקידנו כאן‪ ,‬ואנו צריכים להמשיך הלאה‪ .‬בוא‬

                                                                           ‫‪146‬‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151