Page 149 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 149

‫‪Pg: 149 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק כא‬

          ‫ָּדִוד ו ְיהֹו ָנ ָתן‬

‫הימים חולפים‪ ,‬שבועות וחודשים של מרדפים והתחמקויות‪ .‬כל‬
‫מגמתו של ָׁשא ּול היא תפיסת ָ ּד ִוד וחייליו‪ ,‬צבא שגדל מיום ליום‪.‬‬
‫אנשים נוספים מצטרפים לצבא ָ ּד ִוד‪ ,‬אנשים הנמלטים מאימת‬
‫המלכות‪ .‬אנשי ָ ּד ִוד מתרבים וקרן ָ ּד ִוד עולה בעיני העם‪ ,‬צבאו שומר‬
‫על הגבולות‪ ,‬מציל את העם מידיי הפורעים‪ ,‬המרגישים כי שולח‬

                             ‫הרסן ואין לישראל צבא המגן על תושביו‪.‬‬
‫צבא ָׁשא ּול מחפש‪ ,‬תר אחרי צבא המורדים בכוונה להשמידו‪.‬‬
‫הפקודות ברורות‪ ,‬לא לוקחים שבויים‪ ,‬לא חסים ולא חומלים‪ .‬מי‬

                              ‫מצבאו של ָ ּד ִוד שיימצא‪ ,‬אחת דתו למות‪.‬‬
‫צבא ָ ּד ִוד נע ממקום למקום‪ ,‬ממדברות למערות‪ ,‬מיערות לעמקים‪,‬‬
‫אין מנוח‪ .‬בתחבולות עורמה מתחמק הצבא מצבאו של ָׁשא ּול‬
‫המלך‪ .‬דברי ָ ּד ִוד ברורים‪" :‬אסור לנו לפגוע בחיילי ָׁשא ּול המלך‪,‬‬
‫עמנו הם‪ ,‬חיילי ישראל הינם‪ ,‬שלא מרצון עושים מלאכתם‪ .‬החיילים‬
‫רק עושים את ציוויו של מלך ישראל‪ .‬אסור שנפגע אנו בהם‪ ,‬עלינו‬

                                                     ‫רק להתחמק ולברוח"‪.‬‬
                                                                  ‫בריחה‪...‬‬

                                                               ‫הסתתרות‪...‬‬
                                                                   ‫מחסה‪...‬‬

                                                              ‫התחמקות‪...‬‬

‫‪149‬‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154