Page 223 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 223

‫‪Pg: 223 - 7-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

          ‫ֶא ְב ָי ָתר כיוון ליבו‪" :‬הנעלה לאחת מערי ישראל?" שאל‪.‬‬
            ‫אותיות החושן החלו לזהור‪" :‬קום עלה"‪ ,‬נענה ֶא ְב ָי ָתר‪.‬‬

                                                ‫"לאן אעלה?" שאל ָ ּד ִוד‪.‬‬
                                            ‫"חברונה"‪ ,‬האירו האותיות‪.‬‬

‫ָ ּד ִוד ואנשיו עלו לחברון מקום קבורתם של האבות הקדושים‬
‫אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ .‬לעת ערב הגיעו הלוחמים ובני משפחותיהם‬
‫לעיר חברון אשר בגבולות שבט יהודה‪ ,‬שבטו של ָ ּד ִוד המלך‪.‬‬
‫משלחת נכבדי העיר יצאה לקדם את פני הבאים‪ .‬אנשים קשי יום‬
‫היו הבאים‪ .‬הפלשתים אשר שלטו ביד רמה בארץ לא נתנו מנוח‬
‫לתושבים‪ .‬גזירות‪ ,‬מיסים וארנונות היו מנת חלקם של כל הנשארים‬
‫בחיים לאחר המלחמה האחרונה‪ .‬צבא הפלשתים הכביד את ידיו על‬

                 ‫התושבים‪ ,‬מדכא כל אפשרות למרד או להפרת סדר‪.‬‬
‫"אדוננו ָ ּד ִוד מלך ישראל"‪ ,‬פנה ראש המשלחת ל ָ ּד ִוד‪" ,‬ברוכים‬
‫הבאים לעירנו חברון‪ .‬לצערנו‪ ,‬אין אנו יכולים לקבל את כבודכם‬
‫בכבוד הראוי למלך ישראל‪ .‬סרני פלשתים שולטים בעיר וטובחים‬
‫בכל מי שנראה להם כמפר סדר‪ .‬לכן הקדמנו את פניכם כאן מחוץ‬
‫לעיר כדי להודיע לכבודכם את הקורה בערינו‪ .‬מאות רבות של‬
‫לוחמי פלשת מסתובבים בעיר‪ ,‬מדכאים את התושבים‪ .‬אין בעיר‬
‫כי אם כמה מאות תושבים רובנו זקנים תשושי כוח‪ ,‬הצעירים‬
‫מסתתרים עדיין בהרים ומעבר לירדן‪ .‬אותנו השאירו הפלשתים‬
‫לשרת את צורכיהם‪ .‬אנו באנו לקראתך לומר לך שלא רצוי להיכנס‬

                   ‫לעיר‪ ,‬המצב מסוכן מדי"‪ ,‬סיים האיש בקול נכאות‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הביט בפנים חרושות הקמטים‪ ,‬על פני האיש נראה עבר‬
‫מפואר של אדם עז נפש‪ ,‬וכעת הכריעה אותו הזקנה ובעיקר הייאוש‪.‬‬
‫"אל דאגה‪ ,‬אישי היקר‪ ,‬חיזרו לבתיכם ואמרו לתושבים שלא ייצאו‬
‫מבתיהם לקראת בוקר‪ .‬אני ואנשיי ניכנס לעיר ונושיע אתכם"‪ ,‬שח‬

                                                      ‫ָ ּד ִוד לחברי המשלחת‪.‬‬

‫‪223‬‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228