Page 221 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 221

‫‪Pg: 221 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק לג‬

         ‫מלכות חברון‬

‫שעת אחר הצהרים‪ּ ָ .‬ד ִוד‪ֶ ,‬א ְב ָי ָתר וי ֹו ָאב מסתופפים בחדרו של ָ ּד ִוד‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד יושב בראש השולחן‪ ,‬ולידו יושבים הכוהן הגדול ושר הצבא‪.‬‬
‫חיוך קל נראה בעיני השניים המתבוננים בפני ָ ּד ִוד‪ .‬עשרה ימים‬
‫הסתגר ָ ּד ִוד בחדרו‪ ,‬ועתה קרא לשני רעיו להיוועץ עימהם‪ .‬עשרה‬
‫ימים של תהיות ומחשבות עברו על י ֹו ָאב ו ֶא ְב ָי ָתר‪ ,‬עשרה ימים שלא‬
‫ראו את פני המלך החדש שהתבודד לבדו בחדרו‪ ,‬עשרה ימים של‬
‫אכילת לחם ושתיית מים בלבד‪ .‬פני ָ ּד ִוד שדופות מהאבל הגדול שבו‬

       ‫היה שרוי‪ ,‬ועתה סוף סוף ביקש שיביאו לפניו מאכל ומשקה‪.‬‬
                         ‫"י ֹו ָאב‪ ,‬מה אתה יכול לבשר לי?" שאל ָ ּד ִוד‪.‬‬

‫"אדוני ָ ּד ִוד‪ ,‬מלך ישראל"‪ ,‬אמר י ֹו ָאב וחיוך עלה על פניו בקוראו‬
‫ל ָ ּד ִוד בתואר מלך‪" .‬קודם כל שמח אני לראות שוב את פני המלך‬
‫ומתפלל לשלומו‪ .‬אך לצערי הרב‪ ,‬אין אני איש בשורה היום‪.‬‬
‫המצב בגבולות ישראל נורא‪ .‬הפלשתים לכדו כמעט את כל הערים‬
‫ושולטים בכל רחבי ישראל‪ .‬העם נפוץ לכל עבר‪ ,‬מסתתר בהרים‬
‫ומעבר לירדן‪ .‬המלחמה הייתה מאוד קשה‪ ,‬אולי הקשה ביותר‬
‫שהייתה אי‪-‬פעם‪ָׁ .‬שא ּול המלך ושלושת בניו נהרגו במלחמה וכן‬

     ‫עשרות אלפים מבחורי ישראל‪ ,‬אף נשים וילדים רבים נרצחו"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מחה דמעה‪" :‬מהו הלך הרוח אצלנו במחנה ובקרב ישראל?"‬
‫"במחנה שלנו אומרים האנשים‪ ,‬שהגיע הזמן שנשוב לגבולות‬
‫ישראל‪ָׁ .‬שא ּול המלך מת‪ ,‬ואתה צריך לקחת את המלוכה בידיים‪ .‬גם‬
‫בקרב ישראל המצב די דומה‪ :‬לעם אין מנהיג כעת‪ ,‬העם מבולבל‪,‬‬

‫‪221‬‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226