Page 216 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 216
Pg: 216 - 7-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ָ ּד ִוד מתקרב לנער ,פני הנער מתוחות מתבוננות בפני ָ ּד ִוד כמבקשות
לעמוד על דעתו ,כאדם המתלבט מה תהיה תגובת האדם שלפניו.
"מי אתה ,ומאין אתה בא?" שואל ָ ּד ִוד את הנער ומבטו קשה.
הנער נופל על פניו ומשתחווה ל ָ ּד ִוד" .בן איש גר אנוכי המגיע
משדה המלחמה בגלעד .כאשר גברה המלחמה נמלטתי כמו
שאר הלוחמים ,בניסיון להציל את נפשי .המלחמה הייתה מאוד
קשה ,העם נפוץ לכל עבר וההרוגים רבים מספור" .הנער מישיר
מבטו ל ָ ּד ִוד כמבשר טובות" :אך גם המלך ָׁשא ּול ובנו ְיה ֹו ָנ ָתן מתו
במלחמה" ,אומר בחצי חיוך.
ָ ּד ִוד חש איך ליבו נקרע לגזרים ,מלך ישראל?! משיח ה' נהרג?!
בנו של המלך ,חברו הטוב ביותר של ָ ּד ִוד ,נפל בקרבּ ָ .ד ִוד כובש את
דמעותיו ופונה אל הנער" :איך ידעת כי מת ָׁשא ּול ובנו ְיה ֹו ָנ ָתן?"
הנער מתלבט ,חששותיו גוברים ,פחד מצד אחד על תגובת ָ ּד ִוד
מהבשורה על ְיה ֹו ָנ ָתן ,חברו הטוב של ָ ּד ִוד .מצד שני עולה מחשבה
על הכבוד והפרס שיקבל על הבשורה שאויב ָ ּד ִודָׁ ,שא ּול המלך מת.
"הייתי בהר הגלבוע וראיתי שם את ָׁשא ּול המלך ,נופל על חרבו.
המלך ,בעודו פצוע ,שאל מי אני .אמרתי לו שאני גר ֲע ָמ ֵלקיָׁ .שא ּול
ביקש ממני שאני אהרוג אותו ,מפני שהאויב הפלשתי מתקרב ,והוא
לא רצה ליפול חי בידיהם .ידעתי שהוא לא יחיה הרבה זמן ,לכן
לקחתי את חרבי והרגתי אותו .גם את כתרו ,תכשיטיו והתפילין
שלו לקחתי והבאתי אותם אל אדוני".
בשמוע ָ ּד ִוד את הבשורה המרה ,קרע את בגדיו כאדם האבל על
אביו ואחיו .רוחו נשברה בקרבוּ ָ ,ד ִוד נפל על הקרקע מבכה ומקונן
על ָׁשא ּול המלך ,על ְיה ֹו ָנ ָתן בנו ועל עם ישראל שנפלו בחרב .גם
אנשי ָ ּד ִוד ,התאבלו ,ספדו וצמו עד הערב .כל הלוחמים בכו על
השריפה ,אשר שרף ה'ּ ָ .ד ִוד נשא קינה על המלך ורעהו האהובים.
ַו ְי ֹק ֵנן ָ ּד ִוד ֶאת ַה ִּקי ָנה ַה ֹּזאתַ ,על ָׁשא ּול ְו ַעל ְיה ֹו ָנ ָתן ְּבנ ֹו:
ַו ּיֹא ֶמרְ ,ל ַל ֵּמד ְּב ֵני ְיה ּו ָדה ָק ֶׁשתִ ,ה ֵּנה ְכת ּו ָבה ַעל ֵס ֶפר ַה ָ ּי ָׁשר:
216
