Page 215 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 215 - 7-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫פרק לב‬

‫הקינה‬

‫זריחת החמה‪ ,‬רוח קרירה נושבת‪ ,‬מעלה אבק ופיח בכנפיה‪ .‬אנשי‬
‫העיר ִצ ְק ָלג עדיין מפנים את ההריסות‪ ,‬מכינים מקום ראוי ליישוב‬
‫בני משפחותיהם‪ .‬שלושה ימים בלבד עברו מאז שבו הלוחמים‬
‫עם משפחותיהם המשוחררות מיד ה ֲע ָמ ֵלקים‪ .‬השמחה לא ניכרת‬
‫במחנה‪ ,‬השמועות משדה הקרב בגלעד קשות‪ ,‬הרג וטבח בתושבי‬
‫ישראל‪ .‬שליח שבא מ ָא ִכי ׁש ל ָ ּד ִוד לספר את גודל הניצחון מתקבל‬

‫במורת רוח‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד יושב בחדרו המפויח ומתפלל לשלום ישראל ולהצלתם‪.‬‬
‫דמעות ניגרות על לחייו‪ ,‬הרגשת מרירות אופפת אותו מפחד‬
‫הבשורות המרות שמגיעות‪ .‬האנשים פועלים בעצלתיים‪ .‬האווירה‬
‫מעיקה על הלבבות הדואבים והדואגים לגורל אחיהם הנמצאים‬

‫במצוקה‪.‬‬
‫" ָ ּד ִוד‪ ,‬הגיע לכאן בחור משדה הקרב בגלבוע‪ ,‬בגדיו קרועים ועפר‬
‫על ראשו‪ .‬הוא אמר שהוא רוצה לבשר לך דבר מה‪ .‬נראה לי שהוא‬
‫בנו של דואג האדומי"‪ .‬י ֹו ָאב מביט בפני בן אחותו‪ ,‬הצער והכאב‬

‫ניכר מפניו‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד קם מהארץ‪ ,‬גופו עייף מהבכי והתענית‪ ,‬נפשו שבורה ומיוסרת‬
‫מהעלטה השוררת בקרבו‪ּ ָ .‬ד ִוד מתאמץ להעלות על פניו ארשת‬
‫רגועה ואופטימית‪" .‬אני מקווה שנשמע בשורות טובות"‪ ,‬אומר הוא‬

‫לי ֹו ָאב בחיוך מאולץ‪.‬‬

‫‪215‬‬