Page 211 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 211

‫‪Pg: 211 - 7-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק לא‬

         ‫הקרב האחרון‬

‫שעת ערב‪ ,‬שמש אדומה מדם שוקעת‪ ,‬השמים צבועים בגוני השני‬
‫כטלית אדומה מדם בעליה‪ .‬גבעה קטנה בגלבוע ההררי‪ ,‬עליה ניצבים‬
‫שלושה אנשים‪ ,‬נלחמים בעוז כנגד נחלי האדם השוטפים‪ .‬שלושת‬
‫בני ָׁשא ּול המלך‪ ,‬קשתותיהם בידיהם מטיחות חצים ברוב האדם‬
‫העולים על גופות החללים המקיפים את הגבעה‪ .‬מרווים בדמם את‬
‫האדמה‪ .‬שלושה אחים שאינם מוכנים להיכנע‪ ,‬מגנים בגופם על‬
‫ארצם‪ ,‬מחרפים נפשם למען עם ישראל‪ְ .‬יה ֹו ָנ ָתן‪ֲ ,‬א ִבי ָנ ָדב ו ַמ ְל ִּכי ׁש ּו ַע‬
‫נותרו אחרונים במערכה האבודה מראש‪ .‬רוב חייליהם מתים פזורים‬
‫מסביב‪ ,‬גיבורים שהוכרעו בקרב‪ .‬מעט מזעיר מהלוחמים נסו כל‬

                               ‫עוד נפשם בם להסתתר מהמוות הבטוח‪.‬‬
‫"חיזקו ואימצו אחיי!" צועק ְיה ֹו ָנ ָתן‪" ,‬למען עם ישראל"‪ ,‬קורא‬
‫בקול ומותח את מיתר קשתו‪ ,‬מפיל חללים בקרב האויב המתקדם‪.‬‬
‫קול אנקה חלוש נשמע מאחורי ְיה ֹו ָנ ָתן‪ֲ ,‬א ִבי ָנ ָדב מתמוטט כשחץ‬
‫אויב פולח את ליבו‪ .‬דמעות מציפות את עיני ְיה ֹו ָנ ָתן‪" :‬למענך אחי‬
‫היקר"‪ ,‬קורא בקול שבור וממשיך להמטיר חיצים‪ .‬הוא מייחל לעזרה‬
‫שלא תגיע‪ַ .‬מ ְל ִּכי ׁש ּו ַע נופל לרגליו‪ ,‬רומח נעוץ בגופו וממלמל‪:‬‬
‫"למענך אלוקים חיים"‪ְ .‬יה ֹו ָנ ָתן ניצב לבדו‪ ,‬הקץ קרב‪ ,‬נחל הלוחמים‬
‫מתקרב‪ ,‬אשפת החיצים התרוקנה‪ְ .‬יה ֹו ָנ ָתן שולף את חרבו‪ ,‬רץ לעבר‬
‫אויביו‪ ,‬צחצוחי חרבות נשמעים‪ְ ,‬יה ֹו ָנ ָתן מפיל חללים רבים‪ ,‬אך‬
‫גופו יגע וכושל‪" :‬שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪ ,‬קורא הוא‬
‫בקול לעבר אויביו‪ .‬חרב מפלחת את גופו‪ְ ,‬יה ֹו ָנ ָתן נופל מוטל על‬

‫‪211‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216