Page 209 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 209

‫‪Pg: 209 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫"י ֹו ָאב‪ ,‬אתה וחצי מהלוחמים תכבשו את האזור שבו נמצאות‬
‫המשפחות‪ ,‬אני ויתר החיילים נלחם עם ה ֲע ָמ ֵלקים"‪ .‬י ֹו ָאב הנהן‬

                                  ‫ל ָ ּד ִוד‪ ,‬פונה עם גדודו לכיוון השבויים‪.‬‬
           ‫קול המולת השמחה מתחזק‪ ,‬בעוד הלוחמים מתקרבים‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מתקרב‪ ,‬ומטרים ספורים ממחנה ֲע ָמ ֵלק הוא מזדקף‪ ,‬מניף‬
‫חרבו ורץ לקראת אויביו‪ .‬בצד השני של המחנה י ֹו ָאב ולוחמיו‬

                                 ‫קופצים על רגליהם להגן על השבויים‪.‬‬
‫קול המולת השכרות מתחלף בקולות מלחמה‪ ,‬קולות צחצוח‬
‫חרבות וקריאות קרב‪ .‬צעקות פחד ואימה נשמעות מקרב המחנה‬
‫המותקף באישון ליל‪ .‬מאבק עתיק יומין בין ישראל ל ֲע ָמ ֵלק מתחדש‬
‫ומותיר את לוחמי ֲע ָמ ֵלק הלומים‪ .‬כל הלילה והיום נמשך הקרב‪,‬‬
‫שהסתיים בערב למחרת‪ .‬הצבא ה ֲע ָמ ֵלקי הובס והושמד למעט ארבע‬

           ‫מאות איש רכובים‪ ,‬שהצליחו להימלט מחרב ָ ּד ִוד ואנשיו‪.‬‬
‫השמחה גואה בקרב המחנה; אין ניצחון זה דומה לשאר‬

                                                                  ‫הניצחונות‪.‬‬
‫הלוחמים רצים לעבר מקום השבויים‪ .‬איש מחבק את בנו‪ ,‬את בתו‬
‫ואשתו‪ּ ָ .‬ד ִוד פוגש את שתי נשותיו ֲא ִבי ָג ִיל ו ֲא ִחי ֹנ ַעם ַה ִ ּי ְז ְר ֵעא ִלית‪.‬‬
‫האושר מציף את הלבבות בראותם שלא נפקד מהשבויים והלוחמים‬
‫איש‪ .‬איחוד משפחות שחששו שלעולם לא יראו שוב את יקיריהם‪.‬‬
‫השלל רב מאוד‪ ,‬אלפים רבים של בהמות‪ ,‬כלים‪ ,‬כסף וזהב לרוב‬

                      ‫מובלים על ידי אנשי ָ ּד ִוד חזרה למקומם ב ִצ ְק ָלג‪.‬‬

‫שיירת הלוחמים מתקרבת לנחל הבשור‪ ,‬מקום חניית מאתיים‬
‫הלוחמים שנשארו מאחור‪ .‬הצאן והבקר מונהגים לכיוון מעבר‬

                  ‫הנחל; הנותרים מאחור יוצאים לקראת ָ ּד ִוד ואנשיו‪.‬‬
‫"שלום עליכם אחיי ורעיי"‪ ,‬מקדמם ָ ּד ִוד בלבביות‪ .‬האושר הנסוך‬

                          ‫על פניו מעיד על הניצחון ושחרור השבויים‪.‬‬
‫"עליכם השלום‪ ,‬אדוננו ָ ּדִוד המלך"‪ ,‬משיבים האנשים בחשש‬
‫שניכר בפניהם מתגובת אנשי ָ ּד ִוד‪ ,‬על שנטשו את הגדוד שהלך לקרב‪.‬‬

‫‪209‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214