Page 205 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 205 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫פרק ל‬

‫חטיפה‬

‫עשן מיתמר אל‪-‬על‪ ,‬נראה מעבר לגבעה‪ ,‬עשן שחור ממלא את כל‬
‫היקום פיח‪ .‬הגבעה מסתירה את הזוועה‪ ,‬האנשים מתחילים לרוץ‬
‫בכל כוחם לכיוון יקיריהם ובתיהם‪ .‬האימה אוחזת בליבות האנשים‪,‬‬
‫הרואים בעיני רוחם את הגרוע מכל‪ .‬הפיח הסמיך נדבק לפני האבות‬
‫והבעלים מהרטיבות של הדמעות והזיעה‪ .‬הרגליים הרצות חפצות‬
‫לעמוד במקומן‪ ,‬מפחדות מהמראה הזוועתי שעתיד להתגלות‬

‫לעיניים שטופות הדמע‪.‬‬
‫העיר ִצ ְק ָלג שרופה‪...‬‬
‫עירם של ָ ּד ִוד ואנשיו עלתה באש‪...‬‬
‫תימרות העשן עולות מכל פינות העיר‪ ,‬מאפילות את העתיד‪.‬‬
‫לוחמי ָ ּד ִוד שנתיישבו בעיר עם מלכם‪ ,‬הבריחו מגבולות ישראל את‬
‫נשיהם וילדיהם‪ ,‬שמחים על האפשרות לשבת בטח עם משפחותיהם‬
‫בעירם החדשה‪ .‬האנשים‪ ,‬שלפני שלושה ימים יצאו מבתיהם עם ָ ּד ִוד‬
‫למלחמה ולא נלחמו בה‪ ,‬שבים לבתיהם; למרחוק נגלה לעיניהם‬
‫מחזה האימה‪ .‬עירם שרופה‪ .‬הפחד הקמאי השוכן בתוך ליבו של כל‬
‫לוחם‪ ,‬קורם עור וגידים‪ ,‬מתגשם לנגד העיניים הדומעות‪.‬‬
‫הלוחמים‪ ,‬כבעל כורחם‪ ,‬נכנסים לעיר השרופה והחריבה‪ .‬העשן‬
‫מסמא את העיניים‪ ,‬משחיר את הלבבות הדואבים‪ .‬הרס וחורבן זרוע‬
‫בכל עבר‪ .‬האבות והבעלים תרים אחר יקיריהם‪ ,‬מחכים למצוא את‬
‫גופות אהוביהם רטושות ושרופות‪ ,‬מייחלים לא למוצאם כלל‪.‬‬
‫הרס‪ ,‬שממה ושיממון על כל צעד ושעל‪ ,‬אך אין גופות‪.‬‬

‫‪205‬‬