Page 202 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 202
Pg: 202 - 7-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"אני אומר לכם ,אתם טועים ,אינכם מכירים את האיש .לא ראיתם
את חדוות הניצחון על ישראל כל פעם שהוא חוזר מהמלחמה ,את
האושר הנסוך על פניו כשהוא מספר כמה ישראלים הוא ואנשיו
הרגו בפשיטה ,את השמחה שבה הוא מחלק את השלל שלקח .אם
הוא לא ייצא איתנו למלחמה ,ההפסד כולו שלנו .אתם לא ראיתם
לוחמים כאלה בחייכם"ָ .א ִכי ׁש מתעקש; המחשבה ש ָ ּד ִוד ואנשיו
לא יהיו שומרי ראשו במלחמה מדאיגה אותו.
כל סרני פלשתים מסכימים עם חברם .אין היגיון לקחת את ָ ּד ִוד
ואנשיו איתם למלחמה על ישראל.
"בכלל מה אנחנו צריכים אותם במלחמה הזאת? אנחנו נמחק את
הישראלים בלי בעיות .הצבא שלנו ,גם בלי הישראלי הזה ואנשיו,
די גדול וחזק כדי לנצח את ישראל תוך ימים מספר .הישראלים מוגי
הלב הללו יודעים רק להכות בעיר בודדת ,להרוג ולהשמיד אותה
ולקחת את שללה .אבל נגד כל הצבא שלנו ,אין להם שום סיכוי,
והם יודעים זאת .לך ל ָ ּד ִוד שלך ואמור לו שישוב לביתו ,לא ניקח
אותו למלחמה איתנו" ,חתם השר.
מבטו ומבט שאר סרני פלשתים הוכיחו ל ָא ִכי ׁש שאין מה להמשיך
ולנסות להתווכח.
"בוא ,שב נא עימדי ידידי ורעי משכבר הימים" ,שח ָא ִכי ׁש ל ָ ּד ִוד
הנכנס לחדרו ,תוך שהוא מחבקו חיבוק אמיץ.
"אדוני קרא לי ,ואבוא מיד" ,אמר ָ ּד ִוד ל ָא ִכי ׁש.
השניים התיישבו על-יד השולחן ,פניו של ָא ִכי ׁש מלאות צער,
מתבייש לאכזב את לוחמו המסור .פני ָ ּד ִוד מאירות כתמיד ,חיוך
נסוך על פניו מלאות החן.
"למה מלכי מצטער? הקרה דבר?" שאל ָ ּד ִוד את אדונו.
הצער ניכר מקולו של ָא ִכי ׁשּ ָ " :ד ִוד יקירי ,אתה יודע שאתה טוב
וישר בעיניי יותר מכל אדם .מאז בואך אלי לא מצאתי בך שום אוון,
202
