Page 225 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 225 - 8-Front 21-10-20‬‬ ‫‪8 $customer‬‬

‫המלך דוד‬

‫שלושה ימים עברו מאז כבש ָ ּד ִוד את חברון‪ .‬כל זקני שבט יהודה‬
‫התכנסו חברונה‪ .‬אווירת השמחה כיסתה על החשש שמא יעלו‬

‫הפלשתים על העיר‪.‬‬
‫אנשי העיר ולוחמי ָ ּד ִוד התקבצו שוב במרכז העיר לקדם את‬
‫שליחי שבט יהודה שהגיעו לחברון‪ ,‬אנשים שמסרו נפשם להגיע‬

‫למעמד‪.‬‬
‫"אדוננו ָ ּד ִוד‪ ,‬אנו זקני השבט ושופטיו‪ ,‬הגענו הנה להישבע‬
‫אמונים למלך ישראל ולהמליכך עלינו כמלכנו‪ .‬יודעים אנו כי כבר‬
‫הומלכת על ידי ְשמ ּו ֵאל הנביא‪ ,‬אולם אנו רוצים להמליכך עלינו‬
‫ולקבל מרותך על כל שבט יהודה"‪ .‬נשיא השבט הביט בפני ָ ּד ִוד‪,‬‬
‫העזות והרוך הביטו אליו מעיני ָ ּד ִוד‪ .‬הנשיא הוציא מאמתחתו קרן‬
‫שמן‪" ,‬זהו שמן אפרסמון‪ .‬אף שכבודו כבר נמשח למלך בשמן‬
‫המשחה על‪-‬ידי ְשמ ּו ֵאל הנביא‪ ,‬זכור לטוב‪ ,‬עדיין טבעו של אדוננו‬

‫המלך לא יצא בעולם‪ .‬אנו נשוב ונמשחך למלך עלינו"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הרכין ראשו‪ ,‬ראש השבט יצק מקרנו שמן על ראשו של ָ ּד ִוד‪.‬‬

‫תשואות וקריאות גיל עלו מהקהל‪.‬‬
‫"אדוננו ָ ּד ִוד בן ִי ַׁשי‪ ,‬מלך יהודה! לעת עתה אנו‪ ,‬שבט יהודה‪,‬‬
‫קיבלנו את מלכותך עלינו‪ .‬בקרוב מאוד יזכה כלל ישראל‪ ,‬שתמלוך‬

‫עליהם"‪.‬‬
‫קול התשואות הלך וגבר‪ּ ָ ,‬ד ִוד הרים ידיו והס הושלך‪" .‬ידידיי‪ ,‬אחיי‬
‫ורעיי‪ ,‬אנשי שבטי‪ .‬מודה אני לכם על נאמנותכם ומקווה כי אהיה‬
‫ראוי להיות מלך עליכם‪ .‬כעת יש שני מלכים בישראל‪ִ ,‬איש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת‬
‫ואנוכי‪ ,‬ומבקש אני מכם כי לא תחרחרו ריב עם אנשי ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת‪.‬‬
‫חס ושלום שתהיה מלחמה בינינו ובין שאר שבטי ישראל‪ .‬אם ירצה‬
‫השם‪ ,‬הוא ימליך אותי גם על שאר השבטים‪ ,‬אך אנא מכם מנעו‬
‫מלחמת אחים‪ .‬לכולנו יש אויב משותף‪ ,‬הפלשתים השולטים ברוב‬
‫חלקי הארץ‪ .‬בהם עלינו להילחם ולהכות‪ ,‬לא בבני עמנו"‪ּ ָ .‬ד ִוד חש‬
‫את הלך הרוחות בשבט‪ ,‬הרצון שמלכותו תתפשט על כלל ישראל‬
‫היה ברור לכל‪" .‬הנה שמעתי על מה שעשו אנשי יבש גלעד‪ ,‬שמסרו‬

‫‪225‬‬