Page 265 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 265
Pg: 265 - 9-Front 21-10-20
המלך דוד
להיכנע .אנא אבי ,אני צריך עצה .האם נחפזתי מדי בלוכדי את עיר
יבוס? האם דחקתי את הקץ? האויב הצר על העיר מחכה לנפילתה
בידיו ללא קרב ,הייאוש חודר לליבות אנשיי .מה עלי לעשות?"
דפיקות נשמעות על הדלתּ ָ ,ד ִוד מרים ראשו ובפתח ניצב י ֹו ָאב,
שר הצבא.
"אדוני המלך" ,אומר י ֹו ָאב והזיעה ניגרת על פניו" :החומות
בצורות מאוד ,הצלחנו להבריח לעיר דרך המנהרות הרבה מזון
ומים ,וכך נוכל להחזיק מעמד זמן רב" .י ֹו ָאב מחייך" :הם אינם
יודעים על המנהרות שמובילות לעיר ,הפלשתים חושבים שהמצור
לא יימשך זמן רב .הם חושבים שלא נוכל להתגונן מפניהם לאורך
ימים".
ָ ּד ִוד מהרהר ,חש איך הייאוש חודר גם לליבו" :עד מתי הם לא
יידעו? בסוף הם יגלו את המנהרות .כמה זמן נוכל להתחבא בעיר?"
"י ֹו ָאב ,מה המצב אצל הפלשתים? את עמי אני חש ,אך צריך אני
לדעת מה מצב המחנה הפלשתי?" ָ ּד ִוד מביט בעיני י ֹו ָאב ,רואה
שחיוכו מנסה להסתיר את אוזלת היד שהאיש חש.
י ֹו ָאב מעקם שפתיו" :הם מרגישים כמעט כמו אחרי המלחמה.
הפלשתים חשים שעוד זמן מועט ניפול בידם" .י ֹו ָאב לוחש כממתיק
סוד" :לצערי ,גם אני מרגיש כך".
ָ ּד ִוד מחכך במצחו ,מעביר ידיו על עיניו ,חש את הייאוש שמציף
את כל גופו ,מצווה עליו להיכנע לתחושת האבדון .צעקה העולה
מליבו ,מכה בחדרי מוחו ,מזעזעת את גופו" .אסור לך לאבד
תקווה" ,בוקעת הצעקה את קורי העצבות" ,אפילו חרב חדה
מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים .אינכם לבד
במלחמה ,העם הוא עמי והעיר עירי"ּ ָ .ד ִוד חש איך דמו הזורם
בעצלתיים בגופו מחל לפעפע במהירות.
החיוך העולה על שפתיו מעלה תמיהה בפני י ֹו ָאב" :הכול בסדר
אדוני המלך?"
265
