Page 286 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 286

‫‪Pg: 286 - 9-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"הבט קצת לכיוון מערב"‪ ,‬אומר ָ ּד ִוד כשהוא מצביע לכיוון‬
‫האוהל אשר שם ארון הברית‪" .‬ראה נא‪ ,‬אנוכי יושב בבית ארזים‪,‬‬

                                   ‫וארון האלוקים יושב בתוך היריעה"‪.‬‬
‫נתן חש את עצמת הכאב‪ ,‬המלווה את דברי המלך‪ .‬הנביא מציץ‬

   ‫על פני ָ ּד ִוד המלך ורואה את הדמעות המבצבצות מזוויות עיניו‪.‬‬
‫"אני השפל יושב בבית מלכות מפואר‪ ,‬ולמלך העולם אין מקום‬
‫להשראת שכינתו‪ .‬נכון שכל העולם מלא כבודו‪ ,‬אך חובה עלינו‬
‫לבנות מקום מיוחד שבו תתגלה שכינת עוזו‪ ,‬מקום שיאחד את כל‬
‫יושבי תבל לעבודתו יתברך‪ ,‬בית אשר יכיל בתוכו את ארון הקודש‪,‬‬
‫מנורת הזהב‪ ,‬שולחן לחם הפנים‪ ,‬מזבח הזהב והמזבח החיצון‪.‬‬
‫ְשמ ּו ֵאל הנביא מסר לי את כל פרטי בניית הבית‪ ,‬אולם את המקום‬
‫המיוחד שבו יהיה המזבח‪ ,‬לא מסר לי‪ .‬יודע אני בבירור שברגע‬
‫שנחל בעצם בניית המקדש‪ ,‬יודיע אותנו ה' על מקומו המדויק"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מביט בתחינה בעיני הנביא‪" :‬אדוני הנביא‪ ,‬האם יכול אני‬
‫להחל במלאכת בניית המקדש? הראוי אני לבנות בית לה' אלוקי‬

                                                                    ‫ישראל?"‬
‫נתן הנביא מישיר עיניו אל המלך‪" :‬אם יש אדם בעולם הראוי‬
‫לכך‪ ,‬אזי ָ ּד ִוד המלך הוא האדם"‪ ,‬חושב הנביא‪" .‬ערגתו לקרבת‬
‫ה' מעוררת התפעלות‪ ,‬צערו על אי השראת השכינה יוצאת מגדר‬
‫הרגיל"‪ .‬נתן מחכך בגרונו ואומר‪" :‬אדוני המלך‪ ,‬כל אשר בלבבך‬

                                                    ‫לך עשה‪ ,‬כי ה' עימך"‪.‬‬
‫אושר מציף את פני ָ ּד ִוד‪ ,‬דמעות הצער מתחלפות בדמעות שמחה‪.‬‬

‫ַו ְי ִהי ַּב ַּל ְי ָלה ַהה ּוא‪ַ ,‬ו ְי ִהי ְ ּד ַבר ה' ֶאל ָנ ָתן ֵלאמור‪ֵ " .‬ל ְך ְו ָא ַמ ְר ָּת ֶאל ַע ְב ִ ּדי‬
‫ֶאל ָ ּד ִוד‪ֹ ּ ,‬כה ָא ַמר ה' ַה ַא ָּתה ִּת ְב ֶנה ִּלי ַב ִית ְל ִׁש ְב ִּתי? ִּכי לא ָי ַׁש ְב ִּתי‬
‫ְּב ַב ִית‪ְ ,‬ל ִמ ּי ֹום ַה ֲעלו ִתי ֶאת ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל ִמ ִּמ ְצ ַר ִים ְו ַעד ַה ּי ֹום ַה ֶ ּזה‪ָ ,‬ו ֶא ְה ֶיה‬
‫ִמ ְת ַה ֵּל ְך ְּבאו ֶהל ּו ְב ִמ ְׁש ָּכן‪ְּ .‬בכל ֲא ֶׁשר ִה ְת ַה ַּל ְכ ִּתי ְּב ָכל ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪ֲ ,‬ה ָד ָבר‬
‫ִ ּד ַּב ְר ִּתי ֶאת ַא ַחד ִׁש ְב ֵטי ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪ֲ ,‬א ֶׁשר ִצ ִ ּוי ִתי ִל ְרע ֹות ֶאת ַע ִּמי ֶאת ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪,‬‬
‫ֵלאמור ָל ָּמה לא ְב ִני ֶתם ִלי ֵּבית ֲא ָר ִזים? ְו ַע ָּתה ּכה ֹתא ַמר ְל ַע ְב ִ ּדי ְל ָ ּד ִוד‪,‬‬

                                                                           ‫‪286‬‬
   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291