Page 287 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 287
Pg: 287 - 9-Back 21-10-20
המלך דוד
ּכה ָא ַמר ה' ְצ ָבא ֹותֲ ,א ִני ְל ַק ְח ִּתי ָך ִמן ַה ָּנ ֶוה ֵמ ַא ַחר ַה ּצאן ִל ְהי ֹות ָנ ִגיד ַעל
ַע ִּמי ַעל ִי ְ ׂש ָר ֵאלָ .ו ֶא ְה ֶיה ִע ְּמ ָך ְּבכל ֲא ֶׁשר ָה ַל ְכ ָּתָ ,ו ַא ְכ ִר ָתה ֶאת ָּכל או ְי ֶבי ָך
ִמ ָּפ ֶני ָךְ ,ו ָע ִ ׂש ִתי ְל ָך ֵׁשם ָּגד ֹול ְּכ ֵׁשם ַה ְּגדו ִלים ֲא ֶׁשר ָּב ָא ֶרץְ .ו ַ ׂש ְמ ִּתי ָמק ֹום
ְל ַע ִּמי ְל ִי ְ ׂש ָר ֵאלּ ,ו ְנ ַט ְע ִּתיו ְו ָׁש ַכן ַּת ְח ָּתיו ְולא ִי ְר ַּגז ע ֹודְ ,ולא יו ִסיפ ּו ְב ֵני
ַע ְו ָלה ְל ַע ּנ ֹות ֹו ַּכ ֲא ֶׁשר ָּב ִרא ׁש ֹו ָנהּ .ו ְל ִמן ַה ּי ֹום ֲא ֶׁשר ִצ ִ ּוי ִתי ׁשו ְפ ִטים ַעל
ַע ִּמי ִי ְ ׂש ָר ֵאלַ ,ו ֲה ִניחו ִתי ְל ָך ִמ ָּכל או ְי ֶבי ָךְ ,ו ִה ִּגיד ְל ָך ה' ִּכי ַב ִית ַי ֲע ֶ ׂשה ְּל ָך
ה'ִּ .כי ִי ְמ ְלא ּו ָי ֶמי ָךְ ,ו ָׁש ַכ ְב ָּת ֶאת ֲאבו ֶתי ָך ַו ֲה ִקימו ִתי ֶאת ַז ְר ֲע ָך ַא ֲח ֶרי ָך,
ֲא ֶׁשר ֵי ֵצא ִמ ֵּמ ֶעי ָך ַו ֲה ִכינו ִתי ֶאת ַמ ְמ ַל ְכ ּת ֹו .ה ּוא ִי ְב ֶנה ַּב ִית ִל ְׁש ִמי,
ְוכו ַנ ְנ ִּתי ֶאת ִּכ ֵּסא ַמ ְמ ַל ְכ ּת ֹו ַעד ע ֹו ָלםֲ .א ִני ֶא ְה ֶיה ּל ֹו ְל ָאב ְוה ּוא ִי ְה ֶיה ִּלי
ְל ֵבןֲ ,א ֶׁשר ְּב ַה ֲע ֹות ֹו ְוהו ַכ ְח ִּתיו ְּב ֵׁש ֶבט ֲא ָנ ִׁשיםּ ,ו ְב ִנ ְג ֵעי ְּב ֵני ָא ָדםְ .ו ַח ְס ִ ּדי
לא ָיס ּור ִמ ֶּמ ּנ ּוַּ ,כ ֲא ֶׁשר ֲה ִסר ֹו ִתי ֵמ ִעם ָׁשא ּולֲ ,א ֶׁשר ֲה ִסר ֹו ִתי ִמ ְּל ָפ ֶני ָך.
ְו ֶנ ְא ַמן ֵּבי ְת ָך ּו ַמ ְמ ַל ְכ ְּת ָך ַעד ע ֹו ָלם ְל ָפ ֶני ָך ִּכ ְס ֲא ָך ִי ְה ֶיה ָנכ ֹון ַעד ע ֹו ָלם".
נתן קפץ ממיטתו ,יודע שחייב לעשות את דבר ה' במהירות.
"המלך ָ ּד ִוד לא יחכה להתחיל במלאכה ,זריז הוא בקיום המצוות
ולהוט אחריהן .מוקדם בבוקר יחל בבניין הבית ,ישכור אומנים
למלאכה ופועלים לעבודה ונמצא מופסד בגללי" ,חושב נתן הנביא.
"ואף יכול הוא לנדור נדר על קיום המלאכה ,כנדר אשר נדר לא
לישון במיטתו ,עד שייבנה הבית .אם חס ושלום יידור שלא לאכול
או לשתות עד התחלת הבנייה ,יצטער המלך בגללי".
הנביא נתן מחיש פעמיו לבית המלך" :הוא לא ישן בשעה מאוחרת
זו" ,חושב בהליכתו" .מאז שנדר הוא למד כל הלילה :בחצות הליל
הוא מתגבר כארי בשירות ובתשבחות לה' עד אור הבוקר .לעיתים
מתנמנם דקות מספר ,אך תמיד מעיר את עצמו כסוס שלא ראה שינה
מימיו".
נתן הנביא הגיע לבית המלך ,נקש חרישית על דלת חדרו; לאחר
שניות מועטות נפתחה הדלת ,ובפתח עמד ָ ּד ִוד .מאחוריו שולחנו
העמוס ניירות מלאים שרטוטים ותרשימים ,פני המלך קורנות
מחדוות מלאכת תכנון בית המקדש .המלך מקדם בברכה את האורח
הבלתי צפוי ,מזמינו להיכנס להיות שותף בתכנון.
287
