Page 292 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 292

‫‪Pg: 292 - 10-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫מהוויו נתונים לכך‪ ,‬תדאג לכך דבר ראשון בבוקר‪ ,‬אחי"‪ ,‬אמר י ֹו ָאב‬
                                                                 ‫ולגם מכוסו‪.‬‬

‫יה ֹו ָׁש ָפט ֶּבן ֲא ִחיל ּוד‪ ,‬מזכיר בית‪-‬הדין אשר ל ָ ּד ִוד‪ ,‬ניגש למלך‪ .‬איש‬
‫ישר ונאמן יה ֹו ָׁש ָפט‪ ,‬שונא בצע ואוהב אמת‪" :‬אדוני המלך‪ ,‬ישנם‬
‫בחוץ שני אנשים הרוצים שתדון בעניינם‪ ,‬אחד עשיר מופלג הטוען‬
‫שהלווה לשכנו העני כסף רב למען יוכל להשיא את בנותיו‪ ,‬ואילו‬

                                                     ‫העני כופר בהלוואה"‪.‬‬
‫"הכנס אותם לפני‪ ,‬בבקשה"‪ ,‬אמר המלך; "אולם‪ ,‬שים לב שיהיו‬
‫שניהם לבושים במלבושים דומים‪ ,‬מלבושי עשירים או מלבושי‬

                                            ‫עניים‪ .‬לא אחד כך ואחד כך"‪.‬‬
‫יה ֹו ָׁש ָפט יצא ולאחר דקות נכנס יחד עם שני בעלי הדין‪ .‬שניהם‬
‫לבושים בצורה די זהה‪ ,‬אולם מהכרת פניהם היה ניתן לראות‪ ,‬מיהו‬

                                                           ‫העשיר ומי העני‪.‬‬
                  ‫"ובכן‪ ,‬מה יש לכם לומר?" שאל ָ ּד ִוד את התובע‪.‬‬
‫"אדוני המלך‪ ,‬לפני כשנה הגיע אלי שכני וביקש שאתן לו אלף‬
‫זהובים הלוואה לצורך פתיחת עסק ולנישואי שלוש בנותיו‪ .‬הוא‬
‫הבטיח לי שיפרע את ההלוואה בתוך שישה חודשים‪ ,‬ועד היום לא‬
‫ראיתי ממנו פרוטה שחוקה‪ .‬נתתי לו ארכה‪ ,‬לא רציתי ללחוץ אותו‪,‬‬
‫מכיוון שאני יודע את מצבו הכלכלי‪ ,‬ומודע לכך שהעסק שהקים‬
‫נכשל‪ .‬אולם לפני כשבועיים פגשתי אותו‪ ,‬שאלתי דרך אגב מה‬
‫קורה עם החוב? הוא היתמם ואמר שאינו יודע על מה אני מדבר‪.‬‬
   ‫לכן החלטתי לתבוע אותו לדין אצל אדוני המלך"‪ ,‬אמר התובע‪.‬‬

                       ‫ָ ּד ִוד פנה לנתבע‪" :‬מה יש לך לומר להגנתך?"‬
‫הנתבע נע בחוסר נוחות‪ ,‬ההכרח לשקר בדין הקשה על נשימתו‪:‬‬

                             ‫"איני יודע מה הוא מדבר"‪ ,‬לחש בגמגום‪.‬‬

                                                                           ‫‪292‬‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297