Page 295 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 295

‫‪Pg: 295 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫כאב ושפלות היו מנת חלקו‪ .‬אדם שחי ביושר כל ימיו‪ ,‬נקרע בין‬
             ‫רצונו לפרנס בכבוד את משפחתו לעניות הרודפת אותו‪.‬‬

‫"‪...‬ואז בנותיי גדלו והגיעו לפרקן‪ ,‬רציתי למצוא להן חתנים‬
‫ראויים‪ .‬אמרתי לעצמי‪ ,‬שאם אקים עסק‪ ,‬אוכל לשלם את ההלוואה‬
‫ולכסות את הוצאות החתונות‪ .‬שמעון‪ ,‬שכני‪ ,‬היה מוכן להלוות לי‬
‫את הכסף‪ ,‬אך לצערי בגלל להיטותי להצליח‪ ,‬העסק ירד לטמיון‬
‫ואיתו גם התקוות שאוכל לעזור לבנותיי בהוצאות לחתונות‪ .‬עתה‬
‫גם צריך אני לדאוג לאלף זהובים תוך שבוע לשלם את חובי‪"...‬‬
‫ֹמ ֶשׁה פרץ בבכי מר‪" :‬איזה מן חיים יש לי? מה רוצה ה' ממני? כמה‬

                                             ‫ייסורים יכול אדם לעבור?!"‬
‫ָ ּד ִוד הביט ב ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬כאב על בנו המדוכא בייסורים‪ ,‬מזדהה עם עוצם‬
‫הכאב‪ ,‬מרחם על הנפש האומללה הנשברת לפניו כגלים הנשברים‬

                                                      ‫אל הסלע בים הסוער‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד גחן ופתח את מגירת שולחנו‪ ,‬הוציא ממנה שלושה צרורות‬
‫כבדים והניחם על השולחן‪ֹ " .‬מ ֶ ׁשה יקירי‪ ,‬הנה בכל אחד מהצרורות‬
‫הללו יש אלף זהובים‪ .‬את האחד תיתן לשמעון בפירעון ההלוואה‪,‬‬
‫בשני תשתמש בשביל להשיא את בנותיך‪ ,‬ובשלישי תשוב ותקים‬
‫עסק‪ ,‬אך תיזהר לא לעשות עסק בפזיזות‪ ,‬שמא תפסיד גם את‬

                                                              ‫המעות האלו"‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה הביט בתדהמה במלך‪ ,‬הייאוש הפך לתקווה‪ ,‬היגון הוחלף‬
‫בששון והכאב במרפא‪" .‬תודה רבה אדוני המלך‪ ,‬תודה מקרב לב‪,‬‬
‫תודה לה' על ששם אותך למלך על עמו ישראל"‪ .‬בכי של שמחת‬

      ‫גאולה נשמע ממלא את חלל האוויר בציפייה ליום המתחדש‪.‬‬

‫"ידידי היקר"‪ ,‬סח ָ ּד ִוד ליה ֹו ָׁש ָפט מזכירו‪" ,‬בבורחי מפני ָׁשא ּול‪,‬‬
‫שבועה נשבעתי ל ְיה ֹו ָנ ָתן בן ָׁשא ּול המלך‪ ,‬כי אזכור את בריתי לו‬
‫ולזרעו אחריו"‪ .‬צביטה עברה בלב המלך בזוכרו את ידידו שאיננו‬
‫עוד‪" .‬היודע אתה אם יש מישהו מבית ְיה ֹו ָנ ָתן בחיים‪ ,‬למען ואעשה‬

                                       ‫ִעימו חסד בעבור ְיה ֹו ָנ ָתן אהובי?"‬

‫‪295‬‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300