Page 294 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 294

‫‪Pg: 294 - 10-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ָ ּד ִוד הביט בחמלה ב ֹמ ֶ ׁשה העני‪ ,‬קול בכייתו קורע לבבות‪ּ ָ .‬ד ִוד חש‬
‫איך דמעה רוצה לבצבץ מזווית עיניו להצטרף לבכיית העני‪ .‬אף על‬

                                       ‫פני שמעון נראו מבטי צער וכאב‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד פנה לסופר הכותב את פסקי הדין‪ַׁ " :‬ש ְו ָׁשא‪ ,‬כתוב נא את פסק‬

                                                                        ‫הדין"‪.‬‬
‫" ֹמ ֶשׁה בן ֶג ָד ְל ָיה ּו"‪ ,‬אמר ָ ּד ִוד‪ ,‬בניסיון לשוות לקולו רגיעה‬
‫סמכותית‪" :‬אתה חייב לשלם ל ִׁש ְמע ֹון בן ֶרא ּו ֵבן אלף זהובים‪ .‬יש לך‬
‫שבוע להעביר אליו את כל הסכום‪ִׁ .‬ש ְמע ֹון בן ֶרא ּו ֵבן‪ ,‬אם תוך שבוע‬
‫מהיום אינך מקבל את מלוא ההלוואה מידי ֹמ ֶשׁה בן ֶג ָד ְל ָיה ּו‪ ,‬תבוא‬

                       ‫לכאן שנית ותודיע לבית‪-‬הדין‪ .‬הדיון הסתיים"‪.‬‬
‫קול בכייתו של משה היה הלום‪ ,‬מחשבתו טורפת את דעתו‪:‬‬
‫"שבוע להשיג אלף זהובים?! זה בלתי אפשרי‪ .‬שנים ייקח לי‬

     ‫לאסוף סכום כסף כזה‪ .‬לעולם לא אצליח לעמוד בפסק הדין"‪.‬‬
‫המלך מסמן ליה ֹו ָׁש ָפט לגשת אליו‪ ,‬לוחש לו דבר מה באוזנו‪ ,‬וקם‬

                                                  ‫לצאת את אולם המשפט‪.‬‬
‫יה ֹו ָׁש ָפט ניגש ל ֹמ ֶשׁה הממרר בבכי‪" :‬בוא איתי בבקשה"‪ ,‬אומר‬

                                                            ‫למשה בקול רך‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה המהלך לצד מזכיר בית‪-‬הדין‪ ,‬מרגיש איך עולמו חרב עליו‪.‬‬
‫מצפה לעונש על שביזה את בית הדין ואת המלך בשקרו בבית‪-‬הדין‪.‬‬
‫הדלת נפתחת על ידי יה ֹו ָׁש ָפט ו ֹמ ֶשׁה הוכנס לחדר‪ ,‬הדלת נסגרת‪,‬‬

              ‫ו ֹמ ֶ ׁשה מוצא את עצמו ניצב לבדו מול ָ ּד ִוד מלך ישראל‪.‬‬
‫עיני ֹמ ֶ ׁשה דומעות‪" :‬אנא סלח לי אדוני המלך"‪ ,‬בוכה בשברון‬

                                                                           ‫לב‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד ניגש ל ֹמ ֶשׁה מניח יד מעודדת על כתפו‪" :‬שב נא‪ ,‬ספר לי את‬

                                                     ‫כל המעשה בבקשה"‪.‬‬
‫ֹמ ֶשׁה מתיישב‪ ,‬רגליו שאינן יכולות לשאת את משקל גופו‬
‫מצניחות אותו לתוך הכיסא‪ֹ .‬מ ֶשׁה החל לגולל את סיפור חייו‬
‫בבלבול‪ .‬העניות והסבל ליוו את מסע חיי האיש‪ .‬צרות וייסורים‪,‬‬

                                                                           ‫‪294‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299