Page 300 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 300

‫‪Pg: 300 - 10-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫חצות לילה‪ּ ָ ,‬ד ִוד יושב בחדרו‪ ,‬עיניו עצומות‪ ,‬מנגן ומשורר את‬
‫שיריו לבורא עולם‪ ,‬אחוז באהבתו ליוצרו‪ ,‬מודה על הטובות שגמל‬
‫איתו‪ .‬צלילי הכינור מתרוננים בלחש‪ ,‬מתאחדים עם נעימת קולו‪.‬‬

                                  ‫שירי אהבים וכיסופים לצור העולמים‪.‬‬
‫"ריבונו של עולם‪ ,‬רוצה אני לעובדך בכל לבבי‪ ,‬ללכת בדרכך‬
‫ולהיות כבניך הראשונים‪ :‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬אשר בהם בחרת‬
‫להשכין שמך עליהם‪ .‬אתה נקראת אלוקי אברהם‪ ,‬אלוקי יצחק‬
‫ואלוקי יעקב‪ .‬רוצה אני כי תקרא גם אלוקי ָ ּד ִוד‪ .‬כל שאיפתי היא‬
‫להידבק בך ולהיכלל בהווייתך‪ .‬כל חיי רצופים ניסיונות‪ ,‬בך בטחתי‬
‫ולא אמעד‪ .‬יודע אני שחסדך מקדמני ומוביל אותי בנתיבי חיי‪.‬‬
‫את אבותינו הראשונים ניסית בדרכים המנוגדים לטבעם‪ .‬אברהם‪,‬‬
‫איש החסד‪ ,‬נוסה בשחיטת בנו יחידו‪ .‬יצחק‪ ,‬איש הגבורה‪ ,‬התנסה‬
‫בקירוב בנו עשו אף על פי שידע כי רשע הוא‪ .‬יעקב‪ ,‬איש האמת‪,‬‬
‫התנסה בהיאלצו לשקר לאביו‪ ,‬לעשו וללבן‪ .‬ואני‪ ,‬אבי‪ ,‬במה תנסני?‬
‫בחנני ה' ונסני‪ ,‬צורפה כליותיי ולבי‪ .‬רוצה אני בניסיונות למען אדע‬

                           ‫כי אני עבדך וראוי כי תשרה את שמך עלי"‪.‬‬
‫הדלת נפתחת בחופזה‪ ,‬עוקרת אתו מהיכללותו באהבת נפשו‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד פוקח עיניו‪ ,‬מביט ב ַא ְב ַשי בן ְצר ּו ָיה הניצב בפתח החדר ופניו‬

                                                                      ‫זועמות‪.‬‬
‫"בושה וחרפה! אין לאדם הזה שום כבוד! צריך לצאת‬

                   ‫להשמידם!" פני ַא ְב ַשי יורות אש ומבקשות נקמה‪.‬‬
       ‫ָ ּד ִוד ננער משרעפיו‪" :‬מה קרה‪ַ ,‬א ְב ַשי? למה תרגז כל כך?"‬
‫" ָחנ ּון ֶּבן ָנ ָח ׁש העמוני ביזה את המשלחת ששלחת אליו"‪ ,‬שח‬
‫ַא ְב ַשי בכעס‪" .‬הוא גילח את חצי זקנם‪ ,‬קרע את בגדיהם והשליכם‬
‫בשערי יריחו‪ .‬האנשים מבוישים עד עצם נפשם‪ ,‬נבוכים להראות‬

                 ‫את פניהם ברבים‪ ,‬הם רוצים לקבור עצמם מבושה"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הזדקף על רגליו‪ ,‬פניו השלוות לבשו זעם‪" :‬אמור לאנשים‬
‫שיישארו ביריחו עד יצמח זקנם‪ ,‬ולאחר מכן יבואו לכאן‪ .‬אסוף‬
‫את הצבא למלחמה בבני ַע ּמ ֹון‪ ,‬אנו נלך ונכרות את ראשו של ָחנ ּון‬

                                                                           ‫‪300‬‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305