Page 303 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 303

‫‪Pg: 303 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק מה‬

          ‫ָחנּון ֶּבן ָנ ָחׁש‬

‫האופק האדמדם התחתל בעננים אפורים‪ .‬קרני השמש הפציעו‬
‫מבעד לשברי העבים מאירים את העמק באלומות אור ארגמניות‪.‬‬
‫שדות החיטה הזהובות הפרוסות לרווחה לרגלי ההרים כוסו במרבד‬
‫לוחמים הרומסים ברגליהם ובאופני מרכבותיהם את השיבולים‬
‫הזהובות‪ .‬אלפי הסוסים ליחכו בהנאה את שיבולי החיטה‪ ,‬מצפים‬

                                                                        ‫לקרב‪.‬‬
‫ָחנ ּון מלך ַע ּמ ֹון ניצב על ראש גבעה קטנה ועימו מלכים אשר‬
‫שכר למלחמה בישראל‪ .‬פני המלכים זורחות מאושר‪ ,‬ואין ספור‬

               ‫הלוחמים‪ ,‬הסוסים והמרכבות משרים אווירת ביטחון‪.‬‬
‫מלך בני ַע ּמ ֹון‪ ,‬מלך ֲא ַרם צ ֹו ָבא‪ ,‬מלך רחוב‪ ,‬מלך ַמ ֲע ָכה ומלך ֲא ַרם‬

                                   ‫נהריים מתבוננים בצבאותיהם בגאון‪.‬‬
‫"אחיי היקרים"‪ ,‬פתח ָחנ ּון את דבריו‪" :‬יודע אני שאף ששכרתי‬
‫אתכם בכסף רב לצאת עימדי למלחמה בבני ישראל‪ ,‬לא באתם‬
‫להילחם יחד איתי בישראל בגלל הממון‪ּ ָ .‬ד ִוד ועמו ישראל כבר‬
‫עברו כל גבול; רצונו של ָ ּד ִוד הוא למלוך על כל האזור‪ .‬האיש אינו‬
‫יודע שובעה‪ ,‬צבאו כבר השמיד הרבה עמים ומדינות באזור‪ ,‬ואנו‬
‫חייבים לעצור אותו‪ .‬אם לא נעצור אותו כעת‪ ,‬לא יעבור זמן רב עד‬
‫שהוא ישתלט על כל אזורינו‪ .‬אנו חזקים כאשר אנו מאוחדים‪ .‬אני‬
‫יודע שהעליתי את חמתו של ָ ּד ִוד‪ ,‬כאשר ביזיתי את אנשיו שבאו‬
‫אלי‪ ,‬כאילו לנחמני על מות אבי‪ .‬הוא שלח את אנשיו בתואנה של‬
‫תנחומים‪ ,‬אך רצונו היה לראות את דרכי הגישה לעיר כדי לכבוש‬

‫‪303‬‬
   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308