Page 308 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 308
Pg: 308 - 10-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
זירעונים ,הומות בגרונן" .מי ייתן לי אבר כיונה ,אעופה ואשכונה.
הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה" ,נאנח ָ ּד ִוד ,כשליבו מתגעגע
לימים שבהם היה שוכן לבדו במדברות רועה את צאן אביו .גופו
השברירי עייף מהמטלה הרובצת על כתפיו להנהיג את עם ישראל.
עבדות של שנים במלכות הותירו אותו כחסר רוח חיים .תעניות
וסיגופים מילאו את ימיו .עם ישראל ,איש איש וצרותיו משחרים
את פני המלך ,מבקשים מזור לנפשם ועזרה בצרתם .כאב החומל
על בניו מקבל ָ ּד ִוד את בני עמו ,שומע את הצער והתוגה ,בספרם לו
על מרת נפשם .כאב הרואה בייסורי בנו ומשתתף בצערו ,סופג הוא
לתוכו את הכאב המלווה את הבאים לפתחו.
"מלך הוא לא מי שמשרתים אותו" ,אומר ָ ּד ִוד לאנשיו המבקשים
לדחות מעל פניו את הצובאים על דלתותיו" ,מלך הוא עבד של
העם .למלך אין דבר משלו ,הכול שייך לעם .מלך הוא רק צינור
להעברה של כל הדברים המתרכזים אצלו ,להשפיע אותם שוב
לנתינים".
אבל למלך יש לב הסופג את צער עמו ומשתתף בכאב.
"אנא ,אדוני המלך ,ברך את הילד שלי שיהיה בריא" ,אומרת
אם ועיניה דומעותּ ָ .ד ִוד מברך ומקבל על עצמו בסתר צום לרפואת
הילד ,שעות של תפילות ותחנונים לפני ה' יתברך למען ילד מילדי
ישראל ,כאילו הוא בנו שלו .יום יום ,שעה שעה ,משחרים העם
את פני המלך .זקנו האדום הפך מזמן ללבן ,גופו הדק אך החסון
הפך לשברירי וצנום מתוקף תעניותיו" .אוי ,אבי שבשמים ,עמך
ישראל נתונים במכאובים וייסורים ומשחרים את פניי .אין אני יכול
להושיע את בניך ,אין לי כוחות אלא כוח התפילה בלבד כדי לשפוך
לפניך שיחי .אנוכי תולעת ולא איש ,חרפת אדם ובזוי עם .מי אני
שאדבר לפניך ,שאבקש ממך דבר? אולם כתולעת הזאת שכל כוחה
רק בפיה ,אני פונה אליך .כנקלה והבזוי ביותר מקרב עמך מתחנן
אני לפניך ,אבי שבשמים ,שתיתן לעמך ישראל מזור לכאבם,
שתיתן לבניך לראות בתפארת עוזך ,לחזות בנועם זיו שכינתך .אתה
308
