Page 307 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 307 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫פרק מו‬

‫ַּבת ֶׁש ַבע‬

‫עת ערב‪ ,‬שליחי י ֹו ָאב יצאו לא מכבר מעם ָ ּד ִוד לאחר שמסרו לו‬
‫דיווח על מצב המלחמה בעיר בני ַע ּמ ֹון‪.‬‬

‫אמצע חודש אלול‪ ,‬חום הקיץ עדיין שורה‪ ,‬והלחות באוויר רבה‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד יצא אל גג ביתו ליהנות מעט מהרוח הקלילה המנשבת בעת ערב‬
‫זאת‪ .‬גג הבית משקיף על העיר‪ּ ָ ,‬ד ִוד מתבונן בעיר ממלכתו‪ ,‬כשתוגה‬
‫מועטת מתגנבת לתוככי ליבו‪" :‬עדיין אין בית קבע להשראת‬
‫השכינה בקרב עם ישראל"‪ ,‬חושב ָ ּד ִוד וחש את גלות השכינה מעמו‪.‬‬
‫"מתי יזכה העם להיכלל בבורא עולם? מתי יהיה לעם מקום שבו‬
‫יוכלו לבוא לראות את כבודו של מלך מלכי המלכים? מתי יוכלו‬
‫לראות אומות העולם בחוש‪ ,‬כי יש בורא לעולם‪ ,‬בורא יחיד וקדמון‬
‫שכל הנפעלות נפעלים מכוחו ומרצונו‪ ,‬אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬שברצונו‬
‫מהווה את כל היקום? עד מתי יהיה העולם נתון במלחמות?" ָ ּד ִוד‬
‫מביט ביונים המהלכות על גג ביתו‪" .‬כנסת ישראל משולה ליונה‪.‬‬
‫ליונה הזאת אין בית‪ ,‬היונה הזאת נטרדת ממקום למקום בלא מנוח"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד נאנח‪ ,‬צער על לוחמיו הנמצאים בשטח הרחוקים מבני‬
‫משפחותיהם‪ ,‬ממלא את ליבו‪" .‬כבר מלאו לי חמישים ושבע‬
‫שנים‪ ,‬עשרים ושבע שנים שאני מלך על ישראל ועדיין במלחמות‬
‫תמידיות‪ .‬עבד כלוא במבצרו היא מציאותי‪ ,‬עבד לעם ישראל‬
‫אשר אותו אני צריך להנהיג‪ .‬כלוא בביתי‪ ,‬איני יכול לצאת לשדות‬
‫הפורחים ליהנות מיפי הפרחים להריח את עשבי השדה‪ ,‬להיות‬
‫לבד עם יוצרי בחיק הטבע"‪ .‬היונים מטיילות על גג הבית‪ ,‬מלקטות‬

‫‪307‬‬