Page 311 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 311
Pg: 311 - 10-Back 21-10-20
המלך דוד
ָ ּד ִוד חש את נפשו השואפת להתאחד ,להתמזג ,להיכלל באישה
הרחוקה ,כנפש תאומה שמצאה את בת זוגה האבוד ,נפש השואפת
לשלמות ויודעת ששלמותה תלויה באיחוד גמור עם תאומתה .ידיעה
שלא ברור מהיכן הופיעה ,כי מחיבור זה יתהווה המלך העתידי של
עם ישראל ,ילד שעדיין לא נולד ,ילד שיהיה ראוי שעל ידו ייבנה
בית המקדש ,מקום השראת השכינה לעם ישראל.
מצד אחד נשמתו צורחת "אסור!"
ומנגד עולה הידיעה "חייב!"
"אתה המלך! אסור לך לעשות זאת!"
"אתה המלך! אתה חייב לעשות זאת!"
מלחמה פנימית ,שנראה כאילו נמשכה לנצח .מאבק פנימי בין
המותר לאסור ,בין החובה של מלך לעמו לבין עבודת הנפש של
אדם על עצמו.
ההיגיון צועק" :זה לא ייראה טוב בעיני העם ,יש לאישה כיסוי
ראש .היא כנראה אשת איש".
השכל עונה" :אפשר לברר הכול".
ָ ּד ִוד נועץ מבטו ,יודע שגורל ישראל וגורלו שלו תלויים בהחלטה
זו.
האישה נושאת את ראשה כשבויה במבטי ָ ּד ִוד ,מביטה במלך
המסתכל לעברה.
המבטים מצטלבים ,מתאחדים ,מתמזגים.
ָ ּד ִוד נסוג לאחור נכנס לביתו.
"קרא ,בבקשה ליה ֹו ָׁש ָפט המזכיר" ,מצווה ָ ּד ִוד על השומר העומד
בפתח חדרו.
השומר רץ בדבר המלך ,דקות מעטות חולפות ויה ֹו ָׁש ָפט ניצב אל
מול המלך.
"כן ,אדוני המלך .קראת לי?" שואל יה ֹו ָׁש ָפט.
311
