Page 312 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 312

‫‪Pg: 312 - 10-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ָ ּד ִוד מוליך את יה ֹו ָׁש ָפט לגג ביתו ומחווה בידו על גג הבית שעליו‬
   ‫ניצבה האישה‪" .‬אמור נא לי בבקשה‪ ,‬מי הם הגרים בבית הזה?"‬

‫"זהו ביתו של א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי‪ ,‬נושא המגן של ָּג ְל ָית שהמלך לקחו‬
                                           ‫לעבד ושחררו"‪ ,‬אמר יה ֹו ָׁש ָפט‪.‬‬

                   ‫"מה עושה א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי בימים אלו?" שאל ָ ּד ִוד‪.‬‬
‫"עד כמה שידוע לי‪ ,‬הוא נמצא במלחמה עם י ֹו ָאב‪ .‬הם עדיין‬
‫צרים על העיר ַע ּמ ֹון‪ ,‬וא ּו ִר ָ ּיה הינו אחד מבחירי לוחמי י ֹו ָאב"‪ ,‬ענה‬

                                                                     ‫יה ֹו ָׁש ָפט‪.‬‬
                    ‫ָ ּד ִוד המשיך ל ָׁשא ּול‪" :‬האם א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי נשוי?"‬
                     ‫"כן‪ ,‬כמובן‪ ,‬יש לו ארבע נשים"‪ ,‬אמר יה ֹו ָׁש ָפט‪.‬‬
            ‫ָ ּד ִוד כמשיח לפי תומו שאל‪" :‬ומי מהן גרה בבית זה?"‬
‫"כאן גרה אשתו הצעירה עד מאוד‪ ,‬האחרונה שנשא לאישה‪ַּ ,‬בת‬
‫ֶׁש ַבע ַּבת ֱא ִלי ָעם‪ ,‬נכדתו של ֲא ִחי ֹת ֶפל ַה ִּגילֹ ִני‪ ,‬יועצך‪ .‬לפני זמן קצר‬
‫נשאה‪ ,‬אף ש ֲא ִחי ֹת ֶפל אמר לו שהוא צריך להישאר בביתו שנה אחת‬
‫ולא לצאת בצבא המלחמה‪ ,‬כציווי התורה‪ .‬הוא סירב ואמר שאין‬
‫הוא יכול לשבת בביתו‪ ,‬כאשר י ֹו ָאב אדונו נמצא בשדה הקרב"‪ ,‬שח‬
                     ‫המזכיר‪ ,‬ובקולו נשמע שאט נפש ממעשי א ּו ִר ָ ּיה‪.‬‬
‫"היודע אתה‪ ,‬אם א ּו ִר ָ ּיה נתן גט לנשותיו לפני שיצא למלחמה?"‬
                    ‫שאל ָ ּד ִוד‪ ,‬כמתעלם מהנימה שבה נאמרו הדברים‪.‬‬
‫"בוודאי‪ ,‬אתה הרי תיקנת את התקנה הזאת בתחילת מלכותך‪ ,‬שכל‬
‫היוצא למלחמה‪ ,‬חייב לתת גט לאשתו‪ ,‬ואם לא גט גמור‪ ,‬לפחות גט‬
‫על תנאי‪ .‬וסבה של ַּבת ֶׁש ַבע‪ֲ ,‬א ִחי ֹת ֶפל‪ ,‬בוודאי לא היה נותן לא ּו ִר ָ ּיה‬
‫לצאת לקרב‪ ,‬אילולא כתב לה גט גמור"‪ ,‬השיב המזכיר והוסיף‪:‬‬
‫"תקנה נפלאה היא תקנה זו‪ .‬נשות הנעדרים והשבויים המסכנות‬
‫היו הופכות לעגונות‪ ,‬לולא תקנה זו‪ .‬כל החללים‪ ,‬שלעיתים אין‬
‫אפשרות להביאם לקבורה במקומות יישובנו‪ ,‬נקברים בשדה הקרב‪.‬‬
‫לפעמים אין מי שיזהה אותם שם‪ .‬כל נשותיהם היו אמורות להיות‬
‫עגונות‪ .‬סבתי הייתה עגונה רוב ימיי חייה‪ ,‬לאחר שבעלה נעדר‬

                                                                           ‫‪312‬‬
   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317