Page 315 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 315

‫‪Pg: 315 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫שהובטח לי שיבנה את הבית להשראת שכינת הבורא בקרב עמו?"‬
                     ‫ָ ּד ִוד הביט בנערה‪ ,‬יודע שאינה יורדת לסוף דעתו‪.‬‬

‫ַּבת ֶׁש ַבע מושפלת עיניים‪ ,‬מבולבלת ומבוהלת‪ ,‬שתקה‪ ,‬מנסה‬
                                     ‫להבין מה מלך ישראל רוצה ממנה‪.‬‬

‫"בעוד אני שקוע במחשבות‪ ,‬מנסה להבין את הדרך שבה אני‬
‫אמור ללכת‪ ,‬ראיתי אותך על גג ביתך‪ .‬ברגע שראיתי אותך‪ ,‬הרגשתי‬
‫שאת הזיווג האמיתי שלי‪ ,‬שמבינינו ייצא יורש העצר של ממלכת‬
‫ישראל‪ ,‬האיש שיבנה את בית המקדש‪ .‬חשתי בכל גופי שיש לי‬
‫חובה לשאת אותך לאישה"‪ ,‬אמר ָ ּד ִוד‪ ,‬בהבינו שדבריו מפתיעים‬

                                             ‫ונראים כתלושים מהמציאות‪.‬‬
‫ַּבת ֶׁש ַבע‪ ,‬נערה צעירה‪ ,‬מביטה במלך באי נוחות‪" .‬אבל אדוני‬

                                          ‫המלך‪ ,‬הנני אשת א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי"‪.‬‬
 ‫ָ ּד ִוד השווה לדבריו ארשת פליאה‪" :‬באמת?! את אשת איש?!"‬
‫"כן‪ ,‬אדוני המלך"‪ ,‬אמרה ַּבת ֶׁש ַבע בצער‪" .‬אבי השיא אותי‬
‫לא ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי‪ ,‬חברו לקרב‪ ,‬שניהם מלוחמיי המלך‪ .‬אבי קידש אותי‬
‫לא ּו ִר ָ ּיה לפני קצת יותר מארבעה חודשים‪ .‬מספר ימים לאחר מכן‪,‬‬
‫מיד לאחר חג השבועות‪ ,‬יצא א ּו ִר ָ ּיה למלחמה‪ ,‬ומאז לא שב לביתו"‪,‬‬

                                          ‫אמרה כשפניה כבושות בקרקע‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד המתין מעט‪ ,‬כחושב על המידע החדש שקיבל מהאישה‬
‫הצעירה‪" .‬האם א ּו ִר ָ ּיה נתן לך גט לפני שיצא לשדה הקרב?" שאל‬

                                                       ‫ביודעו את התשובה‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬סבא ֲא ִחי ֹת ֶפל הכריח אותו לתת לי גט‪ .‬א ּו ִר ָ ּיה‬
‫בתחילה לא רצה; הוא אמר שבעוד כמה ימים הוא יחזור ולא צריך‬
‫גט‪ .‬אבל סבא שלי עמד על כך‪ ,‬הוא אמר לא ּו ִר ָ ּיה שאם הוא יחזור‪,‬‬
‫הוא יוכל לקדשני שוב‪ .‬סבא אמר שאם א ּו ִר ָ ּיה לא יחזור מהמלחמה‪,‬‬
‫אני אשאר עגונה‪ ,‬ולזה הוא לא הסכים בשום פנים"‪ ,‬סיפרה ַּבת‬

                                                                         ‫ֶׁש ַבע‪.‬‬

‫‪315‬‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320