Page 320 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 320
Pg: 320 - 10-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
"האם חטאתי אבי? העברתי על מצוותיך? היש עוולה בכפיי
במעשה שעשיתי? אנא אבי ,אמור נא לי"ּ ָ .ד ִוד יושב על רצפת חדרו,
דמעות ניגרות על פניו וייסורי חרטה ממלאים את ליבו" .ליבי אומר
לי שלא חטאתי ,ומוחי צועק חוטא אתה! מה האמת אבי? גלה לי!
מתחנן אנוכי לפניך שתעמידני על האמת".
שעות רבות מבלה ָ ּד ִוד בבכייה לפני ה' ,לבוש שק ואפר על ראשו,
מנסה לדעת ולהבין מה דין המעשה .מאבק נפשי החודר אל תוך
פנימיות הנפש מנסה לברר את מניעיי המעשה שעשה.
נקישות קלות על הדלתּ ָ ,ד ִוד נושא עיניו ,יה ֹו ָׁש ָפט המזכיר ניצב
בפתח הדלת" :כן יה ֹו ָׁש ָפט ידידי ,מה ברצונך?" ָ ּד ִוד לא טורח לקום
ולמחות את דמעותיו; הקרובים אליו מכירים את דרכיו .אין מראה
זה יוצא מגדר הרגיל.
"אדוני המלך ,הגיע מכתב אליך .נאמר לי שהמכתב דחוף מאוד,
אחרת לא הייתי מפריע לאדוני" .יה ֹו ָׁש ָפט ניגש ל ָ ּד ִוד ומושיט לו את
המכתב .רעד קל עובר בגופו של המזכיר בראותו את אדונו המלך
יושב על הארץ ושקו שטוף מדמעותיו" .אשריו" ,מהרהר יה ֹו ָׁש ָפט,
"כל כולו יראת שמים וחרדה מעומק הדין .אף שהכול יודעים כי
צדיק גמור הוא ,בוכה הוא כתינוק שסרח על אביו .הלוואי וזכיתי
למעט מיראת השמים שיש לו ,לקומץ מדבקותו לבורא וקרבתו
אליו".
"תודה רבה יה ֹו ָׁש ָפט" ,אומר ָ ּד ִוד למזכירו.
יה ֹו ָׁש ָפט מביט על השולחן ,ארוחת הבוקר עדיין מונחת עליו,
ונראה כאילו איש לא נגע בה" .אדוני המלך ,עדיין לא אכלת את
ארוחת הבוקר?" תמה.
"אהה ...ארוחת הבוקר? לא ,לא עכשיו .תודה לך ,ידידי".
ָ ּד ִוד משפיל עיניו מתבונן במעטפה שהגיעה לידו ,יה ֹו ָׁש ָפט הולך
לאחוריו ויוצא את החדר.
ָ ּד ִוד פותח את המכתב ,קורא את הכתוב:
"לכבוד אדוני המלך ָ ּד ִוד ,ה' ישמרהו ויחיהו.
320
