Page 325 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 325

‫‪Pg: 325 - 11-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק מח‬

             ‫המורד‬

‫"האם קראת לי?" שאל הלוחם העומד בפתח חדרו של המלך ָ ּד ִוד‬
                                                                     ‫בקול רם‪.‬‬

‫הדלת שנפתחה בגסות וברעש ללא נקישה או בקשת רשות‪,‬‬
                               ‫הפתיעה את המלך ָ ּד ִוד השקוע בלימודו‪.‬‬

‫"אדוני‪ ,‬י ֹו ָאב בן ְצר ּו ָיה שר הצבא‪ ,‬אמר לי שאתה קורא לי"‪ ,‬המשיך‬
‫הלוחם לומר בנימת זירוז‪ ,‬כאדם שהופרע מעיסוקיו החשובים על‬

                                                          ‫ידי מטריד הדיוט‪.‬‬
‫המלך התבונן בא ּו ִר ָ ּיה‪" :‬אכן אדם גס רוח ביותר"‪ ,‬חשב‪,‬‬
‫"כשלושים שנים עברו מאז לקחתי אותו לעבד ושחררתי אותו‪.‬‬

      ‫חשבתי שמשהו ישתנה בו בתקופה זו‪ ,‬אבל כנראה שטעיתי"‪.‬‬
‫"שלום לך‪ ,‬א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי"‪ ,‬אמר המלך‪" ,‬זמן רב מאוד לא‬

                                                                   ‫התראינו"‪.‬‬
                 ‫"כן זמן רב עבר‪ ,‬מה רצונך?" שאל א ּו ִר ָ ּיה את ָ ּד ִוד‪.‬‬
‫"רציתי לשאול אותך לשלום י ֹו ָאב‪ ,‬מה שלום הלוחמים? מה מצב‬
      ‫המלחמה?" ענה ָ ּד ִוד‪ ,‬כמתעלם מנימת קולו של עבדו לשעבר‪.‬‬
‫א ּו ִר ָ ּיה ענה ברוגז‪" :‬בשביל זה קראת לי?! הכול בסדר! י ֹו ָאב‬
‫בסדר! הלוחמים בסדר! והמלחמה בסדר! זהו? אני יכול לשוב‬

                                    ‫לי ֹו ָאב אדוני‪ ,‬הנמצא בשדה הקרב?"‬
‫"אני שמח לשמוע שהכול בסדר‪ ,‬לך נא א ּו ִר ָ ּיה לביתך‪ ,‬רחץ רגליך‪,‬‬
‫נוח קצת‪ .‬אני אשלח אליך הביתה ארוחת ערב משולחני‪ ,‬שב‪ ,‬אכול‪,‬‬

‫‪325‬‬
   320   321   322   323   324   325   326   327   328   329   330