Page 327 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 327
Pg: 327 - 11-Back 21-10-20
המלך דוד
לא ילך לביתו כל עוד אדונו י ֹו ָאב בן ְצר ּו ָיה שר הצבא ישן בשדה
הקרב .ניסינו לשכנע אותו ,אבל הוא סירב" ,אמר בהתנצלות.
"טוב ,לך למגורי השומרים ,ואמור לו שיבוא אליי" ,ביקש המלך.
"האם קראת לי? המכתב מוכן?" שאל א ּו ִר ָ ּיה את ָ ּד ִוד בקוצר רוח.
"לא ,א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי ,המכתב עדיין לא מוכן" ,ענה המלך" .אמור
נא לי א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי ,מדוע לא הלכת לביתך אתמול כאשר אמרתי
לך? זה מספר חודשים שלא היית בביתך .אינך מתגעגע לאשתך
הצעירה? האם אינך רוצה לנוח מעט ולהינפש?" שאל בקול שליו.
כעס נראה על פניו של א ּו ִר ָ ּיה" :אתה צוחק עליי? מתגעגע
לאשתי? רוצה לנוח ולהינפש? אדוני י ֹו ָאב נמצא בשדה הקרב! הוא
צריך אותי שם! ואני אלך להיות עם אשתי לנוח ,לאכול ולשתות?!
חייך וחי נפשך ,אם אעשה את הדבר הזה ,לא אלך לביתי בשום
פנים ואופן!"
השומרים העומדים מאחורי א ּו ִר ָ ּיה ענו בעצבנות" :איך הוא מעז?
צריך להוריד לו את הראש! הוא מדבר בחוצפה למלך ישראל ,ועוד
נשבע בחיי המלך שימרה את פיו" ,חשבו בזעם.
אחד השומרים הניח ידו על ניצב חרבו מבקש לשולפה ,לעשות
דין במורד במלכות.
ָ ּד ִוד נעץ בו מבטו ,כאומר לו" :הירגע!"
המלך פנה לא ּו ִר ָ ּיה ברוגע" :טוב ,שב בזה גם היום ,ומחר אשלחך".
א ּו ִר ָ ּיה סב לאחוריו כועס על העיכוב הבלתי צפוי ,דוחף בגופו את
השומרים העומדים אחריו בשאט רוח.
למחרת ,שוב הוא נקרא אל המלך לסעוד עימו .א ּו ִר ָ ּיה ישב נוכח
המלך ואכל .בגסותו השתכר כיושב עם חבר מרעיו .לאחר מכן קם
והלך לישון במגורי השומרים.
327
