Page 317 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 317

‫‪Pg: 317 - 10-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫דקות ספורות בכתה ַּבת ֶׁש ַבע‪ ,‬ולאחר מכן מחתה את דמעותיה‪,‬‬
        ‫מתעשתת‪" :‬כן אדוני המלך‪ ,‬אשמח מאוד להינשא לאדוני"‪.‬‬

‫ָ ּד ִוד הביט ב ַּבת ֶׁש ַבע‪ ,‬חש את נשמתו נקשרת בעבותות אהבה‬
                                                               ‫בנפש הנערה‪.‬‬

‫המלך יושב בחדרו לעומתו יושבת ַּבת ֶׁש ַבע‪" .‬שמעי נא לי"‪ ,‬אמר‬
‫ָ ּד ִוד‪" ,‬אף שכל מה שאמרתי לך הינו אמת ונכון מצד ההלכה‪ ,‬יודע‬
‫אני כי האנשים ירננו על שלקחתי אותך‪ ,‬בעוד בעלך הראשון חי‪.‬‬
‫שובי לביתך לימים מספר עד שאשלח לקרוא לך לבוא אליי‪ .‬בינתיים‬

               ‫אטכס עצה‪ ,‬איך למנוע מהאנשים מלדבר לשון הרע"‪.‬‬
             ‫ַּבת ֶׁש ַבע הביטה בזעזוע במלך‪" :‬אבל אדוני המלך‪"...‬‬
‫"אל דאגה ילדתי"‪ ,‬לחש ָ ּד ִוד‪ ,‬מרגיע במבטו את הנערה‪" ,‬ימים‬
‫ספורים שבי בבית א ּו ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי‪ .‬הוא לא נמצא בביתו‪ ,‬א ּו ִר ָ ּיה בשדה‬
‫הקרב‪ .‬אל תחששי‪ ,‬תוך ימים מעטים אביא אותך לביתי לשכון‬
‫במחיצתי לעד"‪ּ ָ .‬ד ִוד הביט ב ַּבת ֶׁש ַבע המבוהלת מעצם הרעיון‪.‬‬
‫"אנא נשמת חיי‪ ,‬יודע אני כי הפרידה קשה‪ .‬כל יום ייראה בעיניי‬
‫כנצח‪ .‬אך למען שנינו‪ ,‬עשי את אשר ביקשתי‪ ,‬חכי מספר ימים ואת‬

                                                      ‫תשובי אליי לנצח‪"...‬‬

‫‪317‬‬
   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322