Page 412 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 412
Pg: 412 - 13-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ַא ְב ָׁשל ֹום וימיתו אותו .לאחר מכן תשוב המלכות לבית ָׁשא ּול ,והוא
יהיה מלך על ישראל".
כעס עטה את פני ָ ּד ִוד המלך" :אחרי שהיטבתי עימו ושמתיו
כאחד מבני ביתי האוכלים על שולחני ,מנסה הוא לתפוס את
המלכות?!" הכפירה בטובה של ְמ ִפי ֹב ֶשת העלתה את חמת המלך:
" ִצי ָבא ,אדונך ,כופר בטובתו של חברו; לאחר שהטבתי עימו ,הוא
מנסה למרוד בי .לפיכך ,הא לך כל אשר ל ְמ ִפי ֹב ֶשת" ,פסק בחמתו.
"אמצא חן בעיני המלך" ,אמר ִצי ָבא משתחווה על אפיו ,חיוך
מוסתר עלה על פניו" .הצלחתי" ,חשב בשמחה.
"צא ,צא איש הדמים ואיש הבלייעל" ,נשמעה קריאה .אבן פגעה
בכתפו של המלך ָ ּד ִוד ,ההולך עם מחנהו במשעול אשר בתחתית
ההר.
שעת לילה מאוחרת ,האנשים עייפים וסחופים מלהט המאורעות
המתרגשים עליהם .הילדים הרכים שנרדמו על גבי החמורים
הנושאים אותם התעוררו מרעש הקריאות .על צלע ההר עומד ראש
הסנהדריןִׁ ,ש ְמ ִעי ֶבן ֵּג ָרא ,דודו של המלך ָׁשא ּול ,סוקל את המחנה
באבנים.
"נואף ,ממזר ,רוצח ,צורר ,תועבה" ,צורח שמעי ,משליך אבנים
על השיירה ,מקלל ומנאץ את המלך ָ ּד ִוד" .מגיע לך מה שקורה לך;
אתה לקחת את בית אדונך ָׁשא ּול המלך ,ועתה בנך ַא ְב ָׁשל ֹום לוקח
את ביתך .ראוי אתה לרעה ,כי איש דמים אתה" .שמעי עז פנים,
טינה לופתת את ליבו על ָ ּד ִוד ומלכותו .איש סב וזקן ,מגדולי חכמי
ישראל.
ָ ּד ִוד משפיל את ראשו ,ממשיך ללכת ,מנסה להגן על גופו ממטר
האבנים הניתך עליו .הנשים רצות להגן בגופן על ילדיהן הקטנים,
חובקות את הטף בזרועותיהן ,מפנות גבן לעבר המקלל.
412
