Page 411 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 411

‫‪Pg: 411 - 13-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫מצער על האפשרות שאפילו כלפי חוץ יצטרך להראות כמורד‬
                                                           ‫במלכו של עולם‪.‬‬

‫ח ּו ַׁשי הביט במלך בחמלה‪" ,‬לא אדוני המלך‪ ,‬אל לך לעשות כדבר‬
‫הזה‪ ,‬הנה הפסוקים מעידים כי לא נכון הדבר‪ .‬פרשיית בן סורר‬
‫ומורה מופיעה ישר אחרי פרשת אשת יפת תואר ללמדנו כי הלוקח‬
‫אשת יפת תואר מסכן את עצמו בקבלת בן סורר ומורה‪ .‬ובנך הינו‬

                        ‫בן אשת יפת תואר ולכן באה צרה זו לשעריך"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד חיבק את רעהו באהבה על הנחמה שניחמו‪ ,‬בכאב ובלית‬

                     ‫ברירה עזב ח ּו ַׁשי ָה ַא ְר ִּכי את רעהו‪ ,‬שב לירושלים‪.‬‬

‫שעת ערב התקרבה‪ ,‬הרוחות התחזקו‪ ,‬נושאות בכפיהן אבק וחול‪.‬‬
‫טרוניות ילדים הרעבים ללחם נשמעו בקרב המחנה הנידח ממקומו‪,‬‬
‫נותרות ללא מענה‪ .‬בבהלה ברחו האנשים מפחד ַא ְב ָׁשל ֹום‪ ,‬ללא‬

                                    ‫מזון וצידה‪ ,‬סומכים על רחמי שמים‪.‬‬
‫שני חמורים עמוסים המונהגים על ידי אדם התקרבו למחנה‪.‬‬

                                ‫האיש התקרב למלך‪ ,‬משתחווה לאדונו‪.‬‬
                            ‫"שלום עליכם‪ ,‬אדוני המלך"‪ ,‬אמר בקול‪.‬‬
‫" ִצי ָבא?" שאל ָ ּד ִוד‪" ,‬מה אתה עושה כאן? ומה החמורים והמשא‬

                                                              ‫אשר אחריך?"‬
‫"אדוני המלך ָ ּד ִוד"‪ ,‬החל עבד ְמ ִפי ֹב ֶשת בן ְיה ֹו ָנ ָתן להסביר‪,‬‬
‫"שמעתי כי המלך נידח ממקומו‪ ,‬ואמרתי לעצמי אביא למלכי‬
‫ולאנשיו תשורה‪ ,‬מזון וצידה למען החיות את המלך‪ ,‬וכן חמורים‬

                                     ‫שעליהם יוכל לרכוב אדוני המלך"‪.‬‬
                               ‫"ואיה בן אדונך ְמ ִפי ֹב ֶשת?" שאל ָ ּד ִוד‪.‬‬
‫"לצערי‪ ,‬אדוני‪ְ ,‬מ ִפי ֹב ֶשת יושב בביתו בירושלים‪ ,‬הוא לא יצא‬
‫את העיר"‪ ,‬אמר בעיניים מושפלות‪" .‬הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬חושב כי לאחר‬
‫שימות אדוני המלך על ידי בנו ַא ְב ָׁשל ֹום‪ ,‬ידונו הסנהדרין את‬

‫‪411‬‬
   406   407   408   409   410   411   412   413   414   415   416