Page 406 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 406

‫‪Pg: 406 - 13-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"בעלות הבוקר‪ ,‬נישא את אות המרד"‪ ,‬נענה ַא ְב ָׁשל ֹום‪" .‬נתקע‬
                          ‫בשופר‪ ,‬נכריז על המרד ונעלה על ירושלים"‪.‬‬

‫הלילה חלף‪ ,‬אור זריחת החמה החל להפציע‪ ,‬דוחה את החשכה‪.‬‬
‫בוקר אפלולי‪ ,‬ענני בוקר מכסים את העיר‪ ,‬רוח סתיו נושבת‪ ,‬נושאת‬

         ‫בכנפיה את קול השופרות המהדהדים ברחבי העיר והארץ‪.‬‬
          ‫" ָמ ַלך ַא ְב ָׁשל ֹום בחברון"‪ ,‬נישא הקול‪ ,‬מחריד את הארץ‪.‬‬

‫"אדוני המלך"‪ ,‬נשמעה קריאת בהלה כשדלת חדרו של ָ ּד ִוד נפתחה‬
‫בחוזקה‪ַ " .‬א ְב ָׁשל ֹום בנך הכריז על מרד בחברון‪ .‬בכל הארץ החל‬
‫מרד בך‪ַ .‬א ְב ָׁשל ֹום בנך‪ ,‬רוצה לקחת את המלכות בכוח ממך‪ .‬העם‬
‫הולך אחריו‪ ,‬שבוי בקסמו"‪ .‬השליח נער צעיר‪ ,‬שנשלח על ידי‬
‫ח ּו ַׁשי ָה ַא ְר ִּכי‪ ,‬רעו של ָ ּד ִוד‪ ,‬רעד מפחד מפני ַא ְב ָׁשל ֹום‪" .‬ח ּו ַׁשי ָה ַא ְר ִּכי‬
‫אמר לי למסור לך שהמרד הזה הינו רציני מאוד‪ַ .‬א ְב ָׁשל ֹום גנב את‬

                 ‫ליבותיהם של כלל ישראל‪ ,‬והוא בדרכו לירושלים"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד המלך עצם עיניו‪ ,‬רעד עבר בקולו‪ ,‬כשנזכר בנבואתו של נתן‬
‫הנביא‪ ,‬נבואת הזעם שלאחר מעשה ַּבת ֶׁש ַבע‪ .‬הנבואה שידע שתגיע‬
‫העת והיא תתקיים‪ ,‬נבואה שכה פחד ממנה‪ ,‬קול הנבואה מהדהד‬
‫באוזניו‪ֹ ּ " :‬כה ָא ַמר ה' ִה ְנ ִני ֵמ ִקים ָע ֶלי ָך ָר ָעה ִמ ֵּבי ֶת ָך ְו ָל ַק ְח ִּתי ֶאת ָנ ֶׁשי ָך‬
‫ְל ֵעי ֶני ָך ְו ָנ ַת ִּתי ְל ֵר ֶעי ָך ְו ָׁש ַכב ִעם ָנ ֶׁשי ָך ְל ֵעי ֵני ַה ּ ֶש ֶמ ׁש ַה ֹזאת‪ִּ  .‬כי ַא ָּתה‬
‫ָע ִ ׂשי ָת ַב ָּס ֶתר ַו ֲא ִני ֶא ֱע ֶ ׂשה ֶאת ַה ָ ּד ָבר ַה ֶ ּזה ֶנ ֶגד ָּכל ִי ְ ׂש ָר ֵאל ְו ֶנ ֶגד ַה ָׁש ֶמ ׁש"‪.‬‬
‫כגלים המתנפצים את הסלע הכו המחשבות במוחו‪" :‬בני מורד‬
‫בי‪ַ ,‬א ְב ָׁשל ֹום רוצה לקחת את המלוכה בידו‪ .‬הזה הוא דבר הנבואה?‬
‫בני יקירי‪ ,‬הוא המורד בי‪ ,‬לא עבד או זר? בני רוצה את המלוכה‪,‬‬
‫אך הוא לא ישמיד את ביתי! הוא לא יהרוג אותי! הוא יכול להרוג‬
‫את אחיו כדי למנוע מהם לקבל את המלוכה! הוא יכול להרוג את‬
‫נשיי‪ ,‬האימהות של יורשי העצר! הוא לא יהרוג את פילגשיי! אין‬
‫לו מה לחשוש מהן! עליי לברוח מהר‪ ,‬לתת לליבו הבוער בתאוות‬
‫המלכות להירגע‪ ,‬לתת למוחו לשלוט על ליבו‪ ,‬להשקיט את רתיחת‬

                                                                    ‫הדמים!"‬

                                                                           ‫‪406‬‬
   401   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411