Page 409 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 409
Pg: 409 - 13-Front 21-10-20
המלך דוד
ישמע שבאנו אליך ,הוא עלול להרוג את כולנו .אל נא אדוני המלך,
אל נא תשיבנו ירושלימה" ,התחנן ָצד ֹוק על נפשו ועל נפשות
הנלווים אליו.
המלך שקע במחשבות" :כבר נהרגו כל אנשי נוב ,עיר הכוהנים
בסיבתי ,רק שלא אגרום שוב למרחץ דמים בכוהנים".
מבטי האנשים ננעצו במלך ,מצפים לדברו" :ידידי ָצד ֹוק הכוהן,
שאל נא באורים ותומים ,אם לשוב לירושלים" ,ציווה ָ ּד ִוד.
ָצד ֹוק שאל.
"שובה העיר בשלום" ,ענו האורים ותומים ,עונים על שאלת
המלך.
"שובו בשלום אל העיר עם ארון האלוקים" ,ציווה המלך,
" ֲא ִחי ָמ ַעץ בנך ו ְיה ֹו ָנ ָתן בן ֶא ְב ָי ָתר ,שני בניכם ,איתכם .אנוכי
אתמהמה בערבות המדבר עד בוא דבר מאיתכם להגיד לי .לכו אל
העיר ,ושלחו לי את הנערים להודיעני ,מה מתכנן בני ַא ְב ָׁשל ֹום".
ָ ּד ִוד ואנשיו העפילו במעלה הר הזיתים ,ראשם חפוי ,עיניהם
דומעות ,צער ממלא את לבבות הנמלטיםּ ָ .ד ִוד חלץ מנעליו ,אבל,
בוכה על דחייתו מעיר הקודש.
ראש פסגת הר הזיתים צופה על העיר .הרכס ההררי מוריק בימי
הסתיו .האופק צבוע בגוני חום לאחר ימות הקיץ ,השמש מציצה
מבעד לעבים המכסים את הרקיע.
ָ ּד ִוד מפנה פניו כלפי העיר הקדושה ,מישיר מבטו לאוהל אשר
נטה לארון האלוקים .משתחווה כלפי מקום השכינה.
"אדוני המלך! אדוני המלך!" נשמעה הקריאה.
ח ּו ַׁשי ָה ַא ְר ִּכי עולה במעלה ההר אחרי ָ ּד ִוד ואנשיו .כותונתו קרועה
ואדמה על ראשו .אט ,אט מטפס אחר המלך ,נתמך בידיו ובמקלו.
זקנו הלבן מוכתם באדמה ,ידיו שרוטות ופצועות .אדמומיות עיניו
מעידה על הדמעות הרבות ששפך מעיניו התכולות .סב וזקן הינו,
409
