Page 425 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 425

‫‪Pg: 425 - 14-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק נו‬

            ‫הבשורה‬

‫"ארוצה ואבשר את המלך‪ ,‬כי מתו אויביו ונסתיים המרד"‪ ,‬אמר‬
                                                  ‫ֲא ִחי ָמ ַעץ בן ָצד ֹוק לי ֹו ָאב‪.‬‬

‫"לא איש בשורה אתה היום הזה"‪ ,‬ענה י ֹו ָאב ל ֲא ִחי ָמ ַעץ‪" .‬אין בשורה‬
‫טובה זו למלך‪ ,‬יען כי מת בנו‪ .‬מלכנו לא ישמח על הבשורה‪ ,‬על כן‬
‫אשלח איש אחר למען יבשר את המלך"‪ .‬י ֹו ָאב הסתכל סביבותיו‪:‬‬
‫" ּכ ּו ִׁשי‪ ,‬גש אליי!" ּכ ּו ִׁשי‪ ,‬גר שחום עור‪ ,‬לוחם בצבא ָ ּד ִוד המלך‪,‬‬
‫ניגש אל י ֹו ָאב‪" .‬לך אל המלך ואמור לו מה ראית‪ :‬את הניצחון‪ ,‬את‬
‫תלייתו של ַא ְב ָׁשל ֹום על העץ ואת מיתתו"‪ּ .‬כ ּו ִׁשי השתחווה לי ֹו ָאב‬

                                                     ‫ורץ לקיים את מצוותו‪.‬‬
‫"אנא אדוני י ֹו ָאב‪ ,‬תן לי לבשר את המלך את בשורת הניצחון"‪,‬‬

                 ‫דחק ֲא ִחי ָמ ַעץ בי ֹו ָאב‪" .‬ארוצה גם אנוכי אחרי ּכ ּו ִׁשי"‪.‬‬
‫"למה‪ ,‬בני‪ ,‬תרצה לבשר בשורה זו? הרי בקרב הבשורה הטובה‬

          ‫ישנה בשורה מרה למלך‪ ,‬ולמה תבשרהו בשורה מרה זו?"‬
                   ‫"אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן ארוץ נא אדוני"‪ ,‬התחנן ֲא ִחי ָמ ַעץ‪.‬‬

‫"רוץ"‪ ,‬אמר י ֹו ָאב‪ֲ .‬א ִחי ָמ ַעץ נשא את רגליו כאיילה קלילה‪ ,‬שם‬
‫פניו לבשר את המלך‪ .‬רגליו כמרחפות על גבי הקרקע‪ ,‬מדלגות מעל‬
‫הטרשים והסלעים‪ .‬חיש קל השיג וחלף על פני ה ּכ ּו ִׁשי במרוצתו‬

                                                   ‫לבשר את דבר הניצחון‪.‬‬

         ‫"אדוני המלך!" קרא הצופה‪" ,‬הנה איש רץ לבדו לעברנו"‪.‬‬

‫‪425‬‬
   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430