Page 427 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 427
Pg: 427 - 14-Back 21-10-20
המלך דוד
הלוחמים שמסרו נפשם וניצחו את המלחמה ,התגנבו לעיר חרש,
כמובסים בקרב.
"שתוק! איך אתה לא מתבייש?" קול הקריאה הפתיע את ָ ּד ִוד,
הממרר בבכי על בנו ההרוג .י ֹו ָאב ששמע את בכייתו של המלך
עלה לגג הבית והתייצב כנגד ָ ּד ִוד" .הובשת היום את פני כל עבדיך,
הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנותיך ונפש נשיך ונפש
פילגשיך לאהבה את שונאיך ,ולשנוא את אוהביך" ,קולו של י ֹו ָאב
זעזע את המלך" .לו ַא ְב ָׁשל ֹום חי ,וכולנו מתים היום ,כי אז ישר
בעיניך?!" י ֹו ָאב המשיך בדבריו זעם והתרסה מילאו את קולו.
"אתה ממרר בבכי על מורד שרצה להרוג אותך ואת כל אנשיך?!
אנשים מסרו את נפשם מנגד ,בנאמנותם אליך ,ואתה כעת מורד
בהם .בני ,בני ַא ְב ָׁשל ֹום" ,אמר בציניות ,מחקה את קול המלך" .בנך
הרשע היה מוכן לשחוט אותך ואת כל הנלווים אליך ,לו רק ניתנה
לו האפשרות .אילו היה יכול היו כעת הכלבים אוכלים את בשרך
מעליך ומעל גופות אוהביך ,ואתה מתבכיין כאילו אחד מאוהבי
נפשך מת" .זעמו של י ֹו ָאב הלך וגאה" .עתה קום! צא! ודבר אל
לב עבדיך .אני נשבע לך ,אם אינך יוצא ,לא ילין איתך איש הלילה.
אני אומר לך ,אם לא תתעשת ,הרעה שתבוא אליך עתה ,תהיה רעה
ומרה יותר מכל הרעות אשר ידעת מנעוריך עד עתה!"
המלך נשא עיניו וראה את האמת בדברי י ֹו ָאב ,מוחה דמעותיו.
"אתה צודק" ,אמר בלחש" ,אלכה ואשבה בשער העיר ,ואקבל את
פני אנשיי".
427
