Page 426 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 426

‫‪Pg: 426 - 14-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ָ ּד ִוד‪ ,‬המצפה לבשורה ישב בשער העיר‪ ,‬פניו מהרהרות‪ ,‬ותוגה‬
‫נסוכה עליהן‪ .‬קול קריאת הצופה עצר אותו ממחשבותיו הנוגות‪:‬‬

                                    ‫"אם לבדו הוא‪ ,‬בשורה בפיו"‪ ,‬לחש‪.‬‬
     ‫"אדוני המלך‪ ,‬עוד איש אחר רץ אחריו"‪ ,‬קרא הצופה למלך‪.‬‬

                           ‫"גם זה מבשר!" ענה המלך וקם ממקומו‪.‬‬
‫"אדוני המלך!" אמר הצופה ל ָ ּד ִוד‪" ,‬נראה לי ממרוצתו‪ ,‬שזהו‬

                                                ‫ֲא ִחי ָמ ַעץ בן ָצד ֹוק הכוהן"‪.‬‬
‫"איש טוב זה‪ ,‬ובשורה טובה יביא"‪ ,‬אמר ָ ּד ִוד וחיוך קל עלה על‬

                                                                       ‫שפתיו‪.‬‬
‫ֲא ִחי ָמ ַעץ הגיע לשער‪ ,‬והמלך ָ ּד ִוד יצא לקראתו‪ֲ .‬א ִחי ָמ ַעץ השתחווה‬
‫למלך‪" :‬שלום לאדוני המלך"‪ ,‬אמר ֲא ִחי ָמ ַעץ‪" ,‬ברוך ה' אלוקיך‪,‬‬

          ‫אשר סיגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדוני המלך"‪.‬‬
‫"השלום לנער ַא ְב ָׁשל ֹום?" שאל ָ ּד ִוד את ֲא ִחי ָמ ַעץ‪ ,‬וליבו מבשרו‬

                                                                          ‫רעה‪.‬‬
‫"איני יודע מה היה עם הנער ַא ְב ָׁשל ֹום"‪ ,‬כיחש ֲא ִחי ָמ ַעץ‪ ,‬בראותו‬
‫את דאגת המלך לבנו המורד‪" .‬אולי ּכ ּו ִׁשי רץ לבשר פרטים בדבר‬

                                                                   ‫בן המלך"‪.‬‬
‫דקות חלפו‪ ,‬ו ּכ ּו ִׁשי הגיע מתנשם לפני המלך‪" .‬יתבשר אדוני‬
‫המלך‪ ,‬כי שפטך ה' היום מיד כל הקמים עליך"‪ ,‬אמר בנשימה כבדה‪.‬‬

   ‫"השלום לנער‪ ,‬ל ַא ְב ָׁשל ֹום?" שאל המלך בתקווה למענה טוב‪.‬‬
‫"יהיו כנער‪ ,‬אויבי המלך‪ ,‬וכל אשר קמו עליך לרעה"‪ ,‬שח ּכ ּו ִׁשי‬

                ‫בשמחה למלך‪ ,‬כמבשרו בשורה טובה על מות אויבו‪.‬‬

‫"בני‪ ,‬בני ַא ְב ָׁשל ֹום‪ ,‬מי ייתן מותי אני תחתיך ַא ְב ָׁשל ֹום! בני בני!"‬
‫המלך ָ ּד ִוד לאט פניו בידיו‪ ,‬מתהלך על גג הבית מבכה את מות‬
‫בנו‪" .‬בני ַא ְב ָׁשל ֹום! ַא ְב ָׁשל ֹום בני בני!" קריאת בכייתו קורעת את‬
‫דומיית הליל‪ ,‬מהדהדת ברחבי העיר‪ .‬העם השב מהמלחמה‪ ,‬מלאים‬
‫בשמחה על התשועה‪ ,‬הפכו אבלים בשומעם כי נעצב המלך על בנו‪.‬‬

                                                                           ‫‪426‬‬
   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430   431