Page 458 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 458

‫‪Pg: 458 - 15-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫עשרים‪ .‬היינו מתחבאים ביערות‪ ,‬במערות‪ ,‬במדברות מפני ָׁשא ּול‬
‫המלך ואנשיו‪ .‬כשש מאות איש היינו‪ ,‬מסתתרים במערת ֲע ֻד ָּלם‪ .‬עת‬
‫קציר חיטים היה‪ ,‬חום עז שרר באותם ימים‪ .‬אנו התחבאנו מ ָׁשא ּול‬
‫המלך ומהפלשתים‪ .‬עמדנו בפתח המערה‪ :‬אביך‪ֲ ,‬ע ָשה ֵאל ו ַא ְב ַשי‬
‫בני ְצר ּו ָיה ואני‪ .‬התבוננו בחיל המצב של הפלשתים המתחבא בתוך‬
‫שדות החיטה הגבוהים‪ .‬אביך התלבט אם מותר לנו לשרוף את‬
‫שדות החיטה כדי לחשוף את הפלשתים המסתתרים‪ .‬לא ידענו מה‬
‫לעשות‪ ,‬אם מותר לנו להציל את עצמנו בממון של איש ישראלי‬
‫אחר אם לאו‪ .‬ידענו שבבית‪-‬לחם יושבים חכמי הסנהדרין‪ ,‬אך לא‬
‫הייתה דרך להגיע אליהם‪ .‬השמש קפחה על ראשנו‪ ,‬הזיעה ניגרה‬
‫על הפנים‪ .‬אביך שח לתומו על המים המתוקים והצוננים הנמצאים‬
‫בבור בית‪-‬לחם‪ ,‬עיר מולדתו‪ .‬נכנסנו לתוך המערה‪ ,‬הלילה ירד‪,‬‬
‫ַא ְב ַשי‪ֲ ,‬ע ָשה ֵאל ואני ישבנו סביב למדורה הקטנה‪ .‬רצינו לשמח את‬
‫אביך‪ ,‬לא תוכל להבין עד כמה אהבנו והערצנו את אביך‪ .‬הייתי‬
‫בחור צעיר‪ ,‬נמלט משרי המיסים של המלך‪ ,‬הייתי אבוד‪ ,‬שבור‪,‬‬
‫רצוץ‪ ,‬לא ידעתי מה לעשות‪ .‬מבולבל בדעתי‪ ,‬לא מבין את ההשגחה‬
‫העליונה‪ ,‬ממורמר על היותי גולה ממקומי‪ .‬כשפגשתי את אביך‪,‬‬
‫הוא הסביר‪ ,‬חיזק‪ ,‬תמך‪ ,‬עודד‪ ,‬לימד אותי אמונה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬העמיד‬
‫אותי על דעתי"‪ְּ .‬ב ָנ ָיה ּו דיבר בערגה לזמן עבר‪ ,‬זמן קשה‪ ,‬אך עמוס‬
‫זיכרונות‪" .‬כל שאיפתי הייתה לשמח אותו"‪ ,‬הוסיף‪" ,‬עלה על דעתי‬
‫רעיון‪ ,‬סיפרתי אותו ל ַא ְב ַשי ו ֲע ָשה ֵאל‪ ,‬שניהם הסכימו איתי‪ .‬בחשכת‬
‫הלילה ירדנו שלושתנו לכיוון מוצב הפלשתים‪ ,‬המסתתר בשדות‬
‫בית‪-‬לחם‪ .‬נכנסנו לתוך השדה בשקט‪ ,‬התחלנו להכות בחיילי‬
‫הפלשתים הישנים‪ ,‬עד שהגענו לשער בית‪-‬לחם‪ .‬סיימנו לחסל‬
‫את כל חיל המצב‪ ,‬הם לא היו רבים כל כך‪ ,‬כמה עשרות‪ .‬נכנסנו‬
‫לעיר‪ ,‬דיברנו עם חכמי הסנהדרין‪ .‬לאחר מכן חיסלנו את השומרים‬
‫המוצבים על‪-‬יד בור המים‪ ,‬שאבנו מים מהבור ושבנו למערה‪ .‬היינו‬
‫מאושרים שנזכה לשמח אותו‪ .‬באנו אליו באור הבוקר‪ ,‬ליבנו עלץ‪,‬‬
‫הילכנו כעל גבי עננים‪ .‬אביך היה שקוע בתפילה כאשר הגענו‪,‬‬
‫חיכינו עד שהוא יסיים את תפילתו‪ .‬ניגשנו אליו‪ ,‬הגשנו לו את‬

                                                                           ‫‪458‬‬
   453   454   455   456   457   458   459   460   461   462   463