Page 101 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 101

‫‪Pg: 101 - 4-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫'הטלה' שראית בחלומך שמכריע את כל מצרים! עליך להרוג את‬
                      ‫הילד הזה‪ ,‬אם חס אתה על עצמך ועל מצרים!"‪.‬‬

‫"תפסיק כבר עם נבואות הזעם שלך! הוא רק ילד קטן‪ ,‬בקושי‬
‫בן שלוש!"‪ ,‬כעס ַּפ ְר ֹעה‪" ,‬מה יש לך נגדו? הוא ילד מתוק! בגלל‬
‫שהוא נראה קצת שונה מאיתנו אתה רוצה להרוג אותו?! מה אתה‬
‫מפחד 'מהטלה'? אתה בעצמך אמרת שהוא לקה במים‪ .‬הילד קצת‬
‫משחק‪ ,‬אז מה? ולמה אתה אומר עליו שהוא מילדי העבריים? הבת‬
‫שלי אמרה שהיא אימצה אותו ממשפחה מצרית שמתה כשהבית‬
‫שלהם קרס ברעידת אדמה‪ ,‬ורק הילד הזה נשאר חי‪ .‬הוא ילד מצרי‬

                                                              ‫קטן ותמים!"‪.‬‬
‫"תמים? נראה לך שהוא תמים? אתה לא רואה את העיניים שלו?‬
‫איך הן חוקרות ומתבוננות? איך הוא מבין הכול ומדבר ברהיטות?‬
‫אני חושב‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬שאולי אתה הוא התמים! למה הוא אף‬

     ‫פעם לא לוקח את הכתר של אשתך או את זה של הבת שלך?"‪.‬‬
‫"אז מה? הוא אוהב לשחק איתי! הוא מרגיש איתי חופשי!‬
‫ובכלל‪ ,‬איך אני יכול לפגוע בו? אתה יודע מה זה יעשה לבת שלי?!‬
‫המסכנה רק נרפאה לא מזמן מהצרעת שהייתה לה‪ .‬את העובדה‬
‫שהיא כבר לא מצורעת היא תולה בזה שהיא אימצה את הילד הזה‪.‬‬
‫הילדה המסכנה עוד לא התחתנה‪ .‬השמחה היחידה שיש לה בחיים‬
‫זה הילד הזה‪ ,‬ואתה רוצה שאני אהרוג אותו? היא תתאבד!"‪ַּ .‬פ ְר ֹעה‬
‫הביט ב ִב ְל ָעם בחוסר אונים‪ ,‬יודע שיש אמת בדבריו‪ ,‬אמת שהוא‬

                                                ‫אינו יכול להתמודד עימה‪.‬‬
‫"אדוני המלך"‪ ,‬אמר אחד השרים היושבים בחדר‪" :‬סליחה‪ ,‬אך‬

                                            ‫אולי אוכל להציע דבר מה?"‪.‬‬
‫המלך מחווה בידו‪ ,‬נותן את הרשות לשר הלא מוכר לדבר‪ ,‬מקווה‬

    ‫שאולי יהיה אפשר למצוא איזו הצלה לילד מעצותיו של ִּב ְל ָעם‪.‬‬
‫"אדוני המלך‪ ,‬יש לבחון את הילד אם הוא חכם או טיפש‪ .‬אם הוא‬
‫חכם‪ ,‬אז אולי נשקפת ממנו איזו סכנה‪ .‬אך אם הוא טיפש‪ ,‬בוודאי‬

                            ‫אין סיכוי שהוא יהיה המושיע של ישראל"‪.‬‬

‫‪101‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106