Page 105 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 105 - 4-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫פרק יג‬

‫גילוי‬

‫"אי אי אימא ממממ מי אאאא נני?"‪ ,‬שאל ֹמ ֶ ׁשה בגמגומו הקשה‬
‫את אימו‪ .‬הילד ֹמ ֶשׁה כבן שמונה שנים‪ ,‬גבוה ורחב כתפיים‪ .‬פניו‬
‫העדינות‪ ,‬צבע שערו ועיניו‪ ,‬נראו שונים בתכלית מאימו‪ ,‬מהורי‬

‫אימו ומשאר אנשי הארמון‪.‬‬
‫ַּב ְת ָיה הביטה בבנה הצעיר‪ ,‬אהבה הציפה את ליבה‪ ,‬מהולה בצער‬
‫על שכנראה הגיע היום שבו היא צריכה לגלות לבנה את מקורותיו‪.‬‬
‫ַּב ְת ָיה חיבקה את בנה באהבה‪ֹ " :‬מ ֶשׁה היקר שלי‪ ,‬תמיד אתה תהיה‬
‫בני אהובי‪ .‬אך כנראה הגיעה העת לספר לך קצת על קורותיך ועל‬

‫עמך"‪.‬‬
‫ַּב ְת ָיה החלה לספר לבנה באריכות על ימי נערותה‪...‬‬

‫הצרעת שדבקה בה‪...‬‬
‫על התגיירותה ומציאת התיבה שבו היה שרוי‪...‬‬

‫רפואתה הניסית‪...‬‬
‫י ֹו ֶכ ֶבד המינקת‪ִ ,‬מ ְר ָים‪ַ ,‬ע ְמ ָרם ו ַא ֲהרֹן‪ ,‬שעימם גדל בארמון עד‬

‫היגמלו‪...‬‬
‫עיני ֹמ ֶשׁה נפערו בתדהמה‪ ,‬שותות בכאב את דבריה‪ ,‬כאדם צמא‬
‫השותה מי ים מלוחים‪ֹ .‬מ ֶשׁה‪ ,‬שכל ימיו מאז זכר את עצמו חי‬
‫בארמון‪ ,‬לא היה מודע לקורה מחוץ לכתליו‪ .‬הבית הגדול‪ ,‬הנעים‬
‫והחם‪ ,‬היו מנת חלקו‪ .‬תפנוקים ושעשועים מילאו את ימיו‪ ,‬חבריו‬
‫למשחק היו אימו ו ָר ֵחל המשרתת‪ .‬לעולם לא שיחק עם בני גילו‬

‫‪105‬‬