Page 109 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 109
Pg: 109 - 4-Front 21-10-20
דור המדבר
" ִמ ְר ָים ,די עם השטויות ,אנחנו לומדים" ,אמר ַע ְמ ָרם ,מנסה
לחזור ללימוד.
"אבא ,באמת יש לי הפתעה ,אני רק לא רוצה שתתרגשו יותר
מידי .יש לנו אורחים" ,אמרה בלהט" :אורחים חשובים מאוד."...
"נו ִמ ְר ָים ,אילו אורחים חשובים מאוד יכולים לבוא אלינו?!"
אמר ַא ֲהרֹן ,מבטל את דברי אחותו.
"הכי חשובים!ַּ ...ב ְת ָיה בת ַּפ ְר ֹעה וֹ ...מ ֶ ׁשה".
י ֹו ֶכ ֶבד החזיקה בשולחן מפחד שמא תאבד את השליטה על רגליה
ותיפולַ .ע ְמ ָרם נעמד על רגליו ,מצפה לראות את בנו הקטן.
"באמת?" ,קפץ ַא ֲהרֹן ממקומו ורץ אל מחוץ לדלת הבית.
לאחר רגעים מספר ,נכנס ַא ֲהרֹן הביתה כשהוא מחבק את כתפיו
של ֹמ ֶשׁה" .אימא ,אבא ,אתם זוכרים את ֹמ ֶשׁה? תראו איך הוא גדל.
בואי ,היכנסי בבקשה גברת ַּב ְת ָיה ,אבא ואימא ישמחו מאוד לראות
אותך שוב".
ַע ְמ ָרם התיישב במקומו ,חש איך רגליו לא יכולות לשאת את
משקל גופו מהתרגשות .י ֹו ֶכ ֶבד נשענה על השולחן ,מייצבת את
עצמה.
"שלום ֹמ ֶשׁה" ,אמר ַע ְמ ָרם בקול חלוש ,מרגיש איך נפשו יוצאת
לקראת ילדו הקטן.
"שששלללוווםםם" ,גמגם ֹמ ֶ ׁשה.
"שלום גברת ַּב ְת ָיה ,שלום אדון ֹמ ֶשׁה" ,אמרה י ֹו ֶכ ֶבד ,ועיניה
זולגות דמעות" :התגעגעתי אליכם".
ַּב ְת ָיה ניגשה אל האישה הזקנה ,חיבקה בחום את מינקת בנה" :גם
אנחנו התגעגענו אליכם".
ַע ְמ ָרם קם ממקומו ,טופח בחיבה על כתפו של ֹמ ֶ ׁשה" :גדלת
בחור! אני זוכר אותך כילד קטן ,ברוך השם ,גדלת ונהיית לאיש".
ַע ְמ ָרם החווה על כסאות עץ קטנים ,מזמין את האורחים לשבת.
109
