Page 106 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 106 - 4-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫המצריים‪ ,‬אימו לא התירה לו אפילו לדבר עם שאר המשרתים‪ .‬עתה‬
‫התברר לו במידה מסוימת למה‪.‬‬

‫ַּב ְת ָיה הבינה שבנה הגיע לגיל שבו אין להסתיר ממנו יותר את‬
‫העובדות הקשות‪ .‬האם החלה לספר על שעבוד העם העברי‪...‬‬
‫הגזרות הנוראות שאביה גוזר על העם המדוכא‪...‬‬
‫האכזריות שבה מתנהג אביה לאנשים‪...‬‬
‫על אמונתם של מצרים כי אביה הוא אלוה‪...‬‬
‫ִּב ְל ָעם הרשע ורצונו להרוג אותו‪...‬‬
‫המבחן האכזרי שנערך לו בהיותו ילד רך‪...‬‬

‫עיניו של ֹמ ֶ ׁשה נצטמצמו‪ ,‬לפתע מבין קושיות רבות שליוו אותו‬
‫בשחר חייו‪ .‬זיכרונות עבר הציפו את מוחו‪ ,‬קטעי תמונות ללא‬

‫הקשר ופשר חלפו לנגד עיניו‪ ,‬נרקמות אחת לאחת‪ ,‬מתמזגות‪...‬‬
‫קולות הלוחשים בחשכת הלילה‪" ,‬בני היקר‪ ...‬אחי המתוק‪...‬‬
‫תכף אבא בא‪ ...‬הנה אימא‪ ,"...‬הרגשת רוך ונעימות של אם ואב‪,‬‬

‫משחק עם אח ואחות‪...‬‬
‫"הם המשפחה שלי?" גמגם‪.‬‬
‫"איני יודעת בני‪ .‬הם התייחסו אליך כבנם‪ ,‬הרבה פעמים עלתה‬
‫בליבי הרגשה שהם משפחתך האמיתית‪ .‬אבל‪ ,‬לא רציתי לדעת‪."...‬‬
‫עיניה של ַּב ְת ָיה התמלאו דמעות‪ ,‬בכי פרץ מפיה‪" :‬לא רציתי לאבד‬

‫אותך‪."...‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה חיבק את ַּב ְת ָיה בעוז‪" ,‬אימא‪ ,"...‬לחש לה‪ ,‬מעביר במילה‬

‫אחת את המסר‪...‬‬
‫"פעמים רבות שאלתי את עצמי מתי יבוא היום שבו אהיה חייבת‬
‫לגלות לך את האמת‪ .‬שנים רבות ניסיתי לברוח מהידיעה שיום יבוא‬
‫ואתה תרצה לדעת מי אתה ומי הוריך‪ .‬דרך ארוכה עומדת לפנינו‪,‬‬
‫ילדי היקר‪ .‬אני מודה להשם שנתן לי את הזכות לגדל אותך‪ .‬אני‬

‫רוצה‪ ,‬אם תסכים‪ ,‬ללוות אותך בדרך אשר עליך ללכת בה"‪.‬‬

‫‪106‬‬