Page 129 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 129

‫‪Pg: 129 - 5-Front 21-10-20‬‬               ‫‪5 MOTIV-DOR HMIDBAR‬‬

‫דור המדבר‬

‫שבתו תהיה ' ָׁש ִהי ָדה' קדושה‪ .‬הנערה באה אל המלך בלילה‪ ,‬לפני‬
‫שהיא זוכה להתאחד עם האלים‪ .‬היא זוכה להיות איתו כל הלילה‪,‬‬
‫ולמחרת‪ ,‬מתמזגת בין כל אלוהי מצרים"‪ .‬האיש אמר בצער אמיתי‪:‬‬
‫"לצערי‪ ,‬לי יש רק בנים‪ .‬כמה הייתי רוצה להיות במקום האבא הזה‬
‫שזכה להניף את החרב‪ ,‬להקריב את בתו‪ .‬אולי‪ ,‬אם ירצו המלך‬

                           ‫והאלים הקדושים‪ ,‬יום יבוא וגם אני אזכה"‪.‬‬
‫ֹמ ֶ ׁשה הניח את ידו על מצחו‪ ,‬משתדל להעביר את מראה האימה‬

                        ‫מנגד עיניו‪ ,‬מודה בליבו שאין אלו מבנות עמו‪.‬‬

‫השער התשיעי נפתח‪ ,‬ריח ריקבון עז עלה מצידי הדרך‪ֹ .‬מ ֶשׁה אחז‬
‫בכרכרה‪ ,‬מנסה לייצב את עצמו‪ ,‬לא לאבד את הכרתו‪ .‬מראה הזוועה‬
‫העצום בלתי נתפס בעיני הנער הצעיר והמעונג‪ .‬חיות טרף‪ ,‬אריות‬
‫ונמרים הולכים בצידי מעבר פתח השער‪ .‬סורג ברזל שהורד מנע‬
‫מהחיות לעבור במעבר‪ .‬גופות אדם מושלכות בין חיות הטרף‬

                                   ‫הגדולות‪ ,‬ואלה משביעות את רעבונן‪.‬‬
‫פתח נפתח בקיר החומה‪ ,‬מתוכו נדחף עבד עברי זקן‪ .‬העבד הביט‬
‫באימה בחיות המשחרות לטרף‪ .‬פיו ממלמל דבר מה‪ ,‬רגליו קפואות‬
‫במקומן‪ ,‬משותקות מאימה‪ .‬אריה ולביאה זינקו על הטרף המיוחל‪,‬‬

    ‫קורעים את בשרו‪ ,‬מסלקים בשאגות איום כל המתקרב לטרפם‪.‬‬
                      ‫ֹמ ֶ ׁשה הליט את פניו בידיו‪ ,‬דמעות נגרו מעיניו‪.‬‬

‫"ילד‪ ...‬סליחה‪ ...‬אדוני‪ ,‬אל תצטער‪ ,‬זה רק עבד זקן‪ ,‬הוא ממילא‬
     ‫כבר לא יכול להועיל‪ ,‬ראית שהוא היה זקן מאוד"‪ ,‬אמר האיש‪.‬‬

‫הנער התעשת‪ ,‬הוא יודע שחייב הוא להמשיך בדרך שבה החל‬
‫ללכת‪ .‬עליו להסתיר את רגשותיו מעין כול‪ ,‬לנסות לעזור לאחיו‬

    ‫מהמקום שבו הוא נמצא‪" .‬אבק"‪ ,‬אמר בחיוך מעושה למלווהו‪.‬‬

‫השער העשירי נפתח‪ ,‬הכרכרה יוצאת מהפתח‪ .‬העיניים הצעירות‬
‫חוזות לראשונה במרחבים האין סופיים של הירק‪ ,‬עמק הנילוס‬

‫‪129‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134