Page 134 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 134

‫‪Pg: 134 - 5-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

                  ‫"קוראים לי ָטא ֶרק"‪ ,‬אומר בחיוך‪" :‬ומה שמך?"‪,‬‬
‫"שמי ְׁשלֹ ִמית‪ְׁ ,‬שלֹ ִמית בת ִ ּד ְב ִרי‪ ,‬מה אדוני הנכבד ירצה לשתות?‬
‫אולי חליטת צמחים טעימה ומתוקה‪ ,‬ל ָטא ֶרק המתוק?"‪ ,‬מחייכת‬

                                                                        ‫לאיש‪.‬‬
‫"כן בבקשה"‪ ,‬אומר הנוגש ומתבונן בכל תנועותיה של האישה‪,‬‬

                                                        ‫חורט אותם בלבבו‪.‬‬
‫האיש שותה את חליטת הצמחים בשקיקה‪ ,‬חושש על מלאכתו‬
‫ורוקם מזימות בליבו‪" .‬תודה ְׁשלֹ ִמית היקרה‪ ,‬עדיין לילה‪ ,‬אישה יפה‬
‫שכמותך לא צריכה לקום בשעה מוקדמת כזאת‪ .‬תחזרי לישון‪ ,‬אני‬
‫צריך לראות מה קורה עם השוטרים העצלנים‪ ,‬להתראות בקרוב"‪.‬‬
‫האיש מכבה את הנר‪ ,‬יוצא באפילה מפתח הבית‪ ,‬רץ לשוטריו ודוחק‬
‫בהם בכוח לעבוד גם הם עם העבדים‪" .‬תמשיכו לעבוד‪ ,‬שוטרים!‬
‫שימו לב שאף אחד לא יתבטל‪ ,‬אני צריך ללכת לזמן קצר‪ ,‬עוד מעט‬

                                                                      ‫אשוב"‪.‬‬

‫דלת הבית נפתחת חרישית‪ ,‬האיש נכנס לתוך חדר השינה‪ ,‬מהלך על‬
                                                           ‫קצות אצבעותיו‪.‬‬

‫" ָד ָתן‪ ,‬מה אתה עושה כאן? ָטא ֶרק נתן לך חופש היום?"‪ ,‬שואלת‬
                   ‫ְׁשלֹ ִמית בצחקוק‪" ,‬התגעגעת אליי? איזה חמוד!"‪.‬‬

‫האיש פושט את בגדיו‪" :‬ששש‪ ,"...‬לוחש ומתגנב אל מתחת‬
                                                                   ‫לשמיכות‪.‬‬

‫"לאן הוא הלך? זו לא דרכם של הנוגשים להשאיר אותנו לבד‬
‫וללכת‪ .‬הם יודעים שאנחנו מקילים מעל אחינו את העבודה‪ ,‬הם לא‬
‫משאירים אותנו בלא פיקוח של נוגש‪ .‬אם ממונה עליו יבוא לכאן‬
‫ויראה שהוא לא נמצא איתנו‪ ,‬הוא יחטוף על הראש‪ .‬מה בער לו כל‬
‫כך ללכת? עוד לא האיר היום והוא צריך ללכת בדחיפות! הוא רק‬
‫סיים להעיר את השוטרים וכבר יש לו עניינים לעשות! הוא התעכב‬

                                                                           ‫‪134‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139